קורות חיים
ניקולס של ורוניק ויוסי
ניקולס של רומי ותומס,
ניקולס שלנו,
של סבא חיים וסבתא יהודית,
של סבא רוברט וסבתא אנט,
ניקולס של חברים וחברות,
ניקולס של חיל הים, של לוחמי ספינות הסער,
אשר בחזית האש, הרוח והים.
רק בן עשרים, נער יפה מבט,
עיניים חודרות בצבע אפור פלדה, רגיש ושתקן,
ילד של בית, של אבא ואמא, דואג לאחיו,
ממהר לבוא הביתה למטבחה של אמא,
לפנק את כולם, משפחה וחברים, בארוחה נהדרת מעשה ידיו.
נער תל אביבי, בוגר בית הספר אושיסקין ותיכון עירוני ה' במגמת מדעים, פעיל בצופי ים,
שבחר לשרת בחיל הים כמפעיל טילים.
שרצה לשלב בין אהבתו לים
ורצונו להיות חלק מהמערך הלוחם בחזית המדינה נגד אויב ומפגע.
מלא שאיפות, חלומות ותכניות לעתיד.
ואז, כמו מכת ברק, כמו איבחה של חרב, נחתה המכה.
בבת אחת נגדעו חייך
ואתה ניקולס, הפכת לפנים מחייכות באלבומים,
צרוב בזיכרוננו,
לנצח צעיר, ויפה ואמיץ.