טל כץ ז"ל

קורות חיים

טל, בנם של חנה ושי, נולד במעלות-תרשיחא ביום י' בתמוז תשמ"ו (17.07.1986). ילד שני להוריו, אח לאיציק וספיר.

גדל והתחנך במעלות-תרשיחא, למד בבית הספר היסודי המקומי ובתיכון הטכנולוגי "עתיד" בכרמיאל. ילד שובב, שמח, חכם ושובה לב, מלא סקרנות, ברוך כישרונות ואוהב אתגרים.

מילדות ניגן על קלידים, גיטרה, תופים ולמעשה כמעט על כל כלי אפשרי. לצד הכישרון המוזיקלי היה בעל חוש טכני מפותח, ונהג לפרק ולהרכיב מחדש מכשירים חשמליים.

מיום היוולדו היה שקט ושליו וכתינוק, מספרת אימו, היה כמעט בלתי מורגש. כשהתבגר, השקט הפנימי והשלווה הפכו למקור העוצמה שלו. הוא היה מלא קסם וצניעות, מצחיק וטוב לב, אדם שאהב אנשים ואנשים אהבו אותו. חבריו מספרים שהיה דוגמה ומופת לכיבוד אב ואם וחבר אמת שתמיד נתן מעצמו ונרתם לעזרה.

כשהתבגר, הפך את הכישרונות הטבועים בו לתחומי עיסוק מרכזיים. הוא עבד כטכנאי מכשור רפואי ובמקביל היה די-ג'יי ומוזיקאי מחונן, שיצר מוזיקה אלקטרונית וניגן במסיבות בארץ ובעולם תחת שם הבמה SPIRITAL. כשלא תיקלט בעצמו, אהב לצאת למסיבות ולרקוד.

ב-2021 הכיר את יסמין פורת במסיבה בצפון, והשניים התאהבו מיד. זה היה פרק ב' בזוגיות עבור שניהם, וטל הגיע אליו כאב אוהב ומסור לבתו, אוריאן.

יסמין מספרת: "גילינו מהר מאוד את הדמיון המדהים באישיות שלנו שמתבטא באופן כל כך שונה בהוויה שלנו. היינו כמו הגרסה הנשית או הגברית אחד של השנייה, היינו כל כך דומים וכל כך שונים, המורכבות הזו גרמה ליחסים מאוד סוערים, בילינו מלא ביחד, יצאנו לאינספור מסיבות, פסטיבלים בחו"ל, התמזגנו בחיים אחד של השנייה – חברים, משפחה וילדים".

בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים דרך גדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה - קיבוצים ומושבים - ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרבות באותו יום.

בבוקר זה החלה מלחמה.

בלילה שבין שישי לשבת הגיעו טל ויסמין לפסטיבל המוזיקה "סופרנובה" שנערך סמוך לקיבוץ רעים. ב-6:15 בבוקר, אחרי שעות שבהן הם רוקדים ונהנים לצד כ-3,000 מבלים נוספים, החליטו ללכת לרגע לרכב ולהתרענן. רבע שעה לאחר מכן החל מטח מאסיבי של רקטות, והשניים החליטו לעזוב את הפסטיבל ולחזור הביתה. כיוון ששהו ברכב, הצליחו להיות מהראשונים שעזבו את המתחם.

הם עצרו ליד מיגונית בסמוך לקיבוץ בארי, שם תפסו מחסה יחד עם מבלים נוספים. לפתע נשמעו יריות שהבהירו להם כי מחבלים נמצאים בקרבת מקום, ולכן החליטו לצאת מהמיגונית ולחזור לרכב, ונכנסו לקיבוץ בארי, בשאיפה למצוא מקום מבטחים באחד הבתים.

כשדפקו בדלתם של עדי והדס דגן, חברי הקיבוץ, השעה הייתה כמעט שבע בבוקר. איש מהם לא ידע אז שעשרות מחבלים כבר ממלאים את המדשאות. אחרי מספר דקות, קיבלו עדי והדס הודעות על המתרחש, וארבעתם נכנסו לממ"ד. במשך שעות הסתתרו, שומרים על שקט, עד שמחבלים פרצו לבית.

ארבעתם הובלו לביתה של פסי כהן, שם הוחזקו כבני ערובה עם עוד 11 גברים, נשים וילדים. במשך שעות התנהל משא ומתן בין כוחות צבא לבין המחבלים, מלווה בחילופי ירי בלתי פוסקים. בשעת לילה, החליט אחד המחבלים להסגיר את עצמו ולקח איתו את יסמין, שחולצה בשלום. זמן מה אחר כך חודשו חילופי הירי עד שכל המחבלים חוסלו.

במשך ארבעה ימים לא ידעה המשפחה מה עלה בגורלו של טל. בשלישי בלילה התקבלה ההודעה כי נרצח. מלבד יסמין והדס שניצלו, נרצחו כל בני הערובה.

עשרות מתושבי בארי נרצחו באותו יום, בהם משפחות שלמות, גברים, נשים, קשישים וילדים. רבים אחרים נחטפו לרצועת עזה.

טל כץ נרצח בקיבוץ בארי, לשם הגיע מפסטיבל "נובה" הסמוך, ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), לאחר שהוחזק במשך שעות כבן ערובה. בן 37 היה בהירצחו. הובא למנוחות בבית העלמין געתון במעלות-תרשיחא. הותיר אחריו בת, הורים, אח ואחות וחברים רבים ואוהבים.

על מצבתו נחקק איור שלו, מתקלט במסיבה, עם המילים: "טלוש שלנו, המנגינה שלך תתנגן בליבנו ובנשמתנו לנצח".

אימו, חנה, כתבה: "טלוש ילד יפה שלי, אתה המתנה הכי יפה וערכית שאלוהים נתן לי ל-37 שנים... הערך שהיה מושרש בך הוא שהנכס הכי גדול של החיים זה האנשים מסביבך, ומה שהכי אפיין אותך זה עשיית צדק. את הערך הזה הפצת לכל סובביך והשרית אותו בעוצמה כל כך גדולה אחרי מותך... ילד אהבה שלנו, במרומים תישאר צעיר לנצח".

אחותו, ספיר, כתבה: "טלטול אתה היית ההשראה שלי, הדוגמה שלי, אחי שנותן לי כוח, תקווה, הכוונה נכונה לחיים. איש הסוד שלי ואני שלך. היית כל כך טוב לעולם, מלא באמוציות של אמת וצדק, תמיד מחפש את ההיגיון הבריא, אדם של אהבה, חופש, נתינה".

"היינו כמו תאומים, בן ובת, ג'ייזי וג'ייז, צמד חמד", כתבה יסמין, בת זוגו. "בחודש האחרון לחייך (שמי תיאר לעצמו שזה יהיה החודש האחרון) עברנו חוויות עוצמתיות במיוחד שהתנקזו לשבוע של סוכות שהיה שבוע מכונן ביחסים שלנו, בו הגענו להבנות משמעותיות ואהבתנו הייתה עמוקה, הרגשנו כמו שאנחנו אחד!

"פסטיבל הנובה היה אמור להיות שיא החגיגה שלנו לאותו השבוע, כל הדרך לדרום לא הפסקנו לתכנן תוכניות והיינו כל כך מאושרים!... לצערי הגורל רצה אחרת והתקשורת האחרונה שלנו תהיה שאני קוראת לך כשמחבל חמאס מחזיק בי ואתה מסתכל אליי במבט מבועת... תמיד תהיה חלק ממני, נצרבת לי בלב. המשפחה, החברים ואני ממשיכים בדרכך, מזכירים ומנציחים אותך, את מה שקרה לך ולאחרים אני אדאג לספר".

עץ זית ניטע לזכר טל בחורשת הנופלים במעלות-תרשיחא. אנדרטה לזכרו הוקמה בבית "יד לבנים" בעיר.

את המוזיקה שיצר טל ניתן לשמוע באתר Soundcloud תחת שם האומן SPIRITAL.