סגן יהודה למפרט ז"ל

קורות חיים

בקרבות על כיבוש רמלה נעלמו עקבותיו של יהודה. והוא הוכרז כנעדר. רק כעבור ארבע שנים נאספו עצמותיו. וביום י"א באייר תשי"ב (6.5.52) הובאו למנוחות בקבר-אחים בקרית-שאול.

יהודה נולד בתל-אביב, להורים אנש ''העליה השניה". האם - בת למשפחת מייסדי פתח-תקוה והאב, ממייסדי מכבי ותזמורת החובבים "כינור ציון" ומפעילי ההגנה על תל-אביב בימי מאורעות הדמים, שימש גם כנשק הראשון של ה"הגנה". מילדותו היה יהודה רציני, עקיב ויסודי בדרך מחשבתו ובמעשיו.

הוא סיים בהצטיינות את ביה"ס "בילו" ואח"כ למד בבית הספר התיכון למסחר ("גאולה"). במשחקים ובחיי החברה של התלמידים הצטיין בכושר-מנהיגות. את שכר הלימוד מימן משכר עבודתו בימות החופש.



כבן ארבע-עשרה הצטרף לבית''ר. ובמשך הזמן התקדם. עבר בהצלחה רבה קורס והיה למדריך. מכאן נסללה הדרך לאצ"ל; וכעבור זמן לא רב עבר קורס סגנים והיה למפקד באצ"ל ובבית"ר כאחד. תקופה קשה ומדכאה באה ליהודה בימי "סכסוך הרשויות" בין אצ"ל ובית"ר, והוא פרש מפעילות ועמד שנים אחדות מן הצד.

עם חידוש מלחמת החרות, עמד לשוב אל השורות. אולם לפני שהיה סיפק בידו לעשות זאת, נעצר כ"חשוד" ונשלח ללטרון ושם חזר אל אחיו, אך שוחרר ממעצרו, נכנס לעבודה במלוא המרץ, בלי להתחשב במעצר הבית שהוטל עליו. עד מהרה עלה בשלבי הפיקוד ונתמנה כמפקד פלוגה. בתקופה סוערת זו של המלחמה, עסק יהודה בארגון פלוגת הטירונים שנתקבלו לאצ"ל ושקד על הכנתם למלחמה במשעבד.

בשנת 1947 כאשר חידשה ה"הגנה" את התקפותיה על אנשי אצ"ל, פרצו כמה מאנשיה אל ביתו וניסו להכותו. יהודה התגונן, וכשחשו לעזרתו אביו ואחיו, הונסו המתקיפים. אחרי החלטת או"ם נמנה יהודה עם המפקדים, ששקדו על הפיכת תאי המחתרת לכוחות צבא לוחם. בראש פלוגתו שמר על גיזרה בגבול תל-אביב ויפו, ובראשה השתתף בכיבוש יפו. עם שוך הקרבות ביפו. עבר לחזית רמלה, דאג לפיקודיו כדאוג אב לבניו ותמיד יצא בראש אנשיו, כשנצטווה לשלחם לפעולה.