קורות חיים
שמואל-יצחק, בן יחיאל-יהודה ורחל, נולד ביום ה' באלול תרפ"ה בתל-אביב. אמו מתה עליו בשחר ימיו. למד בבית-הספר העממי "ביל"ו" בתל-אביב ואחר-כך בבית- הספר התיכון "גאולה". מאמו ירש כשרונות מוסיקליים. היה לו קול ערב. היה חבר המקהלה בבית-הכנסת "ביל"ו". חלם על השתלמות במוסיקה, אולם לא הגיע לכך. מגיל 14 היה חבר ה"הגנה". בן 17 התגייס לחיל-הנוטרים ושירת בשער-הגולן עד שנת 1945. עם פרוץ המאורעות התיצב לשירות, השתתף בהגנה על פרברי תל-אביב ובדצמבר 1947 נשלח לנגב. השתתף בשמירה על צינור-המים, בליווי שיירות לנגב ולירושלים. נלחם בעטרות ובהרטוב הנצורה. אחרי הנסיגה מהרטוב בא לימים מספר הביתה לחופשה. ושוב חזר למחנה. בי"ג באייר תש"ח (22.5.1948), בשעת אימונים, הרגיש פתאום בהתרת פתיל רימון-היד שבידו. אתו בחדר היו למעלה מ-20 איש, חבריו למחלקה. תפס את הרימון ואץ החוצה. הרימון התפוצץ בידיו ושמואל נתרסק - ועל-ידי מותו הציל את חיי חבריו. למחרת היום הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.