קורות חיים
רציתי להיות יותר עצמי, אז התחלתי לחשוב בצורה הגיונית
רציתי להיות יותר שמח, אז יזמתי ירידה מהפסים
מודה: זה די קל להגיד שיש לי בעיה שתלוה אותי תמיד
אבל האמת היא שאני מתפרק, בחוץ הכל מלא שטויות, בפנים הכל כבר ריק
לוקח קצת, אך עוד מעט ארגיש הכי טוב שאפשר
לוקח קצת, ואז נופל.
הרגש נעלם כליל, מותיר אותי חסר מנוחה
כמו פיסת חלום, חולף הוא לבלי שוב
ציירתי לי קו על נייר דמיוני, ועברתי דרכו לעולם משלי
ציירתי לי ילד מחייך, וחלמתי לשנייה שזה אני
רציתי כבר לשכוח מהכל: הכשלונות של המחר, האכזבות של האתמול
כן זה העצב שהולך ומתפשט בתוך גופי, כמו מחלה, הוא לא רוצה לצאת
לוקח קצת, אך עוד מעט ארגיש הכי טוב שאפשר
לוקח קצת, ואז נופל
הפחד משתלט תמיד, השכל לא משחק תפקיד
גם במשחק טיפשי כזה צריך לדעת להפסיד