סגן זאב (זביק) ברט ז"ל

קורות חיים

בן שמחה ומרים. נולד ביום כ"ט בסיון תשי"ד (30.6.1954) בתל-אביב. לאחר שנים אחדות העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לחולון. זאב למד בבית-הספר היסודי ע"ש א.ד. גורדון בתל-אביב. הוא לא היה נלהב ביותר מחובת הלימודים אך עשה את המוטל עליו ללא-עוררין. לעומת-זאת, בלט בתכונות-נפשו המצוינות: ישר-לב, עניו, מצניע את עצמו תמיד. "בחיבורים שלו", מספרת מורתו, "בלטה העובדה שהיה לו מה לומר. היה בעל נפש עשירה ובעל כושר-ביטוי מפתיע ומדויק. חיבוריו מלאים יופי ועניין, כתובים בסגנון עדין ויפה. כל שעשה - בשקט רב ובשלוה נפשית עשה. ויש לציין תכונה נוספת של זאב - הסבילות שלו. אם קשה - אין כזאב מוכן לשאת את הקושי".

הנכונות לשאת את הקושי, בצד החינוך לאהבת-המולדת, שהקנו לו הוריו ובית הספר - היא שהדריכה אותו להיכנס לפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה 'הרצליה'. ואמנם, תלאות חיי הפנימייה, מיעוט ה'יציאות' והמאמץ הפיסי הנדרש בה - כל אלה לא נחשבו בעיניו של זאב. בפנימייה נחשף לעיני חבריו ומוריו לא כאיש המילים היפות כי אם כאיש המעשים היפים, העומד במאמץ היום-יומי, באימוני הלילה המפרכים ובעבודה הקשה. וכל-אלה מתוך שתיקה, בצניעות אמיתית ומתוך אהבה רבה לדרך החיים שבחר בה. התבלט בתחום הספורט וכן בארגון מסיבות שהנחה בחן רב, כשהוא מעצב במשחק דמויות שונות, בהומור וברגישות אנושית רבה. את גולת הכותרת בארבע שנות לימודיו בפנימייה ראה בקורס לצניחה, שעבר בזמן החופש הגדול שבין כיתות י"א וי"ב, ואשר זיכה אותו בזכות לענוד את כנפי-הצנחן.

בסוף יולי 1972 סיים את לימודיו בפנימייה ולאחר טיול מהנה בארצות-אירופה חויל ב- 1 בנובמבר 1972. חילות רבים קרצו לו לזביק, והוא התלבט רבות, באיזה מהם יבחר. לבסוף נפל הפור על חיל-האויר, אף-כי ידע יפה, איזו עבודה מפרכת מצפה לו בהיכנסו לקורס-הטיס. אך זאב עמד גם במאמץ וגם במתח הרב, עבר קורס אחר קורס בהצלחה ועלה בדרגת הפיקוד עד לסגן. מפקדיו של זאב ליוו את מסלולו הצבאי בדברי-הערכה רבים ומפליגים. בדו"ח סיכום סדרת האימון לטייסים ונווטים - בינואר 1975 - נרשם: "רמתו כנווט גבוהה. ממלא תפקיד רציני. מבוגר ואחראי. בעל כישורים גבוהים ונכונות לעבודה. "בדו"ח על ראיון עם זאב מן ה- 21.7.1975 אנו קוראים: "הערכתי את רמת-טיסתו כגבוהה. נוט טוב בכל התחומים. על הקרקע - אחראי ומבוגר בגישתו. נושא בעול מתוך הכרה, וגם בפעילויות שאינן נוחות ונעימות כלל ועיקר. סיכויים טובים לו להיעשות אחד מעמודי-התוך של הנוטים ושל הדור הצעיר בכללו". בחות-דעת שנרשמה ב- 24.11.1975 - יומיים לפני נפילת זאב - נאמר: "רמת-טיסה גבוהה. אישיות חיובית. חשיבה טובה למדי. כושר מילוי-תפקיד גבוה. אדם נוח לבריות וחברותי".

זה עתה החל זאב למלא את התחייבותו לשנת שירות בתנאי קבע אך מן-השמים, שביקש לסלול בהם נתיב במעופו, מנעוהו למלא את התחייבותו עד-תום ולהוסיף לתרום למולדתו מאונו ומנאמנותו.

בתאונת מטוס, בעת מילוי תפקידו, נפל ביום י"ב בכסלו תשל"ו (26.11.1975). הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים ואח.

בני המשפחה הנציחו את זכר אהובם בקובץ-זיכרון.