אריה ברזילי ז'לז'ניאק ז"ל

קורות חיים

בן יוסף ובלומה. נולד ב- 16.10.1929 בקובנה שבליטא וב-1934 עלה עם הוריו לארץ. גמר את בית-הספר העירוני "תל-נורדוי", ואת הגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב, ותכנן להמשיך אחרי שנת השירות בלימוד המדעים המדויקים באוניברסיטה העברית, אולם מחיבוריו ומרשימותיו נראה שהתעניין גם במדעי-הרוח ובספרות. בחיבוריו על בעיות הזמן ועל ספרים שונים שקרא מתגלים תפיסה רחבה ומעמיקה, כוח-שיפוט בהיר והרצאה הגיונית בסדר הדברים ובמיצוי הנושא. חיבוריו בגימנסיה השתמרו כדי שישמשו מופת למחזורים הבאים. גם בחרוזים הביע הגיגים ורגשות ומתוך חיבת-יתר ליצירת משוררים שמצאו חן בעיניו היה מעתיק אותן במחברתו בציון שמות המחברים.

עזה היתה שאיפתו לבנין עתיד האומה והארץ על יסודות הצדק והטוהר הסוציאלי ואף את מעשי עצמו היה בוחן ושופט לפי קנה-מידה זה. מתוך גמישות נפשית וחיפוש מתמיד אחרי דרך השלמות לא נשאר בארגון-הנוער שנקלע אליו בראשונה והיה בו האומץ לשאת בכל התוצאות המכאיבות של חילופי מסגרת וחבורתה כשהכרתו אילצתהו לכך.

התחיל בתנועת "השומר הצעיר", עבר ל"המחנות העולים" והגיע לתנועת "הצופים", ממנה יצא בסתיו 1947 להכשרה מגויסת בדפנה, למילוי חובת שנת-השירות (ב"הגנה" שירת מגיל 15 ובשנתו ה- 16 נאסר פעם על-ידי הבריטים בשל חלוקת כרוזיה).

במכתביו להורים תיאר את האידיליה שבעבודה החקלאית והמשיך בדברי הרגעה כאלה גם לאחר שהחלה מלחמת-השחרור ועל ההכשרה הוטלו יותר ויותר תפקידים צבאיים במסגרת הפלמ"ח. לאחר זמן נודע להוריו מפי חברים שפעם שבר כדור-אויב את המשקפים שעל עיניו ובו לא פגע.

מתוך ענוה וכח רצון עז נטה שכם לכל המשימות הקשות והמסוכנות ועמד בהן.

מדברי אביו:" הוא לא היה מהקופצים בראש, אולם באופן צנוע, ללא הבלטה, היה מטה את שכמו לכל פעולה נועזת ומסוכנת, והיה מוכן להקריב את חייו."

ב-20.4.1948 עלה עם חבריו בנסיון לכבוש מידי האויב את מצודת המשטרה בנבי-יושע. בהצלחה מילא את תפקידו הראשון ופרץ את גדרי-התיל שמסביב לחצר. אחר-כך שימש כמקשר בין החבלנים שחדרו אל החצר ובין הפורצים שבחוץ. תחת מטר אש האויב עבר חמש פעמים דרך הפרצה הלוך ושוב, עד שנפגע מצרור כדורים ונפל שם. ביום 20.4.1948.

אחותו כתבה בדברי הספדה, בין היתר:" אריה היה אחי הצעיר. נפל בנבי יושע. נפילתו של אריה אירעה שבועות מעטים אחרי שבן דודו עזריה נהרג בפעולה למען אותה מטרה נעלה. שני הנערים האלה ראו בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, שחרור הארץ, כמטרה הנעלה ביותר בחייהם הצעירים."

יחד עם חבריו הובא למנוחת-עולמים בקבר-האחים בנבי-יושע ב- 20.5.1948.