טוראי צבי צביקה ליפשיץ ז"ל

קורות חיים

ליפשיץ צבי ("צביקה") בן ראובן ורבקה. נולד בי"ב באדר ב' תרפ"ז בתל-אביב ובה קיבל את השכלתו, תחילה בבית-ספר עירוני ואחר-כך בגימנסיה "שלוה". בהיותו בן 14 יצא להכשרה במשק עין-גב במסגרת תנועת "הנוער העובד". עבד שם בחציבת אבנים, בניה ושמירה, אך יותר מכל אהב את הדיג בכנרת.

בן 15 שנה ושלושה חדשים היה צבי כשיצא ללחום בשורות הצבא הבריטי נגד האויב הנאצי. מאז ועד יום נפילתו היו חייו קודש ל"הגנה" ולמאבק. בצבא הבריטי שירת למעלה מארבע שנים ובבריגדה העברית עבר קורס לכלי-נשק חדישים ולתותחנות. באיטליה השתתף בקרבות נגד הגרמנים ונפצע מרימון. בהיותו פצוע ושותת-דם הוסיף לפעול ליד מכונת-היריה, עד שהוצא ממקום הקרב והועבר לבית-חולים. אחרי הניתוח ביקש מהרופא להחזירו ליחידתו, בידעו את המחסור באנשים.

בקיץ 1946, עם שחרורו מן הצבא, הצטרף ל"הגנה" ובאביב 1947 נדרש להתגייס למשטרה שנתרוקנה אז מיהודים. לאחר שגמר קורס לשוטרים בבית-לחם, שירת במשטרת תל-אביב ובפרוץ המערכה, בדצמבר 1947, בילה ימים ולילות בעמדות ה"הגנה" בגבול יפו. עם הכרזת המדינה נתמנה לסמל ונשלח כאחראי לנשק בבית- הספר לשוטרים, אבל לא יכול היה להישאר זמן רב בעורף. על אף סירובם של מפקדיו עמד על דעתו ועבר לצבא, ליחידה קרבית ממוכנת.

השתתף בכל הקרבות בכיבוש לוד, רמלה ובאר-שבע עד לקרב בעוג'ה-חפיר שבגבול מצרים, בו נפל מכדור אווירון אויב ביום כ"ה בכסלו תש"ט (27.12.1948). היה קבור בחלוצה. ב-20.7.1949 הועבר לנחלת-יצחק.

חבריו לפלוגה מספרים על אומץ-רוחו ועל הצטיינותו בקליעתו למטרה. בקרב האחרון פעל בתותח והנחית מהלומות כבדות על האויב. נפגע לאחר שהאויב אשר עמד מולו כבר נכנע והניף דגל לבן.