רב"ט ציון ויצמן ז"ל

קורות חיים

ציון, בן סימי ויוסף, נולד ביום ד' בניסן תשט"ו (27.3.1955) בעפולה. בהיותו בן ארבע, נפטר אביו ממחלת הסרטן כאשר באותה תקופה המשפחה גרה במגדל העמק. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי במגדל-העמק. בגיל שמונה עברה משפחתו להתגורר ביפו, מאחר והיה לאם קושי במציאת עבודה לשם פרנסת שלושת ילדיה. ביפו למד ציון בבית-הספר "שבי-ציון" ועם סיום כיתה ח' הצטרף לחברת הנוער בקיבוץ מגידו, שם שהה במשך שנתיים ולאחר מכן עבר לקיבוץ גבעת-ברנר שם למד בבית הספר התיכון.

עם סיום לימודיו יצא ציון לעבוד כחשמלאי ומתקין מערכות חשמל במחנות צה"ל בסיני וזאת, כי הוא רצה לממן את הוצאת רישיון הנהיגה שלו לפני הגיוס.

ציון היה אוהב חברה ותמיד היה מוקף חברים וידידים, שאהבו להיות במחיצתו והשתתפו איתו בבילויים, במסיבות ובפגישות חברים.

ציון גויס לצה"ל בתחילת מאי 1973 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות של שלושה חודשים בג'וליס, הוצב בגדוד טנקים בנפח שברמת הגולן ושימש בו כמחסנאי יחידתי. במהלך שירותי בטירונות שינה את כתובתו לאילת וזאת על מנת לעבור לשרת ליד אחיו שעבר באותה תקופה להתגורר באילת. אולם עוד לא הספיק לעבור לאילת וביחידה אמרו לו כי עם סיום תקופת החגים הוא יועבר לאילת, אך למזלו הרע זה לא קרה.

במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד הסורים ברמת הגולן. חיילי היחידה, שעמדה בקו האש, היו הראשונים שיצאו לקראת האויב ונלחמו בקרבות קשים ומרים לבלימתו. ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע ציון ונהרג בהפגזת האויב על כוחותינו באזור נפח. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הארעי בעפולה וכעבור שנה הועבר ע"פ בקשת אחיו וע"פ רישום כתובתו, לקבורה בבית העלמין הצבאי באילת.

השאיר אחריו אם, שנפטרה ארבעה חודשים לאחר נפילתו בקרב, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רב-טוראי ציון ז"ל שירת ביחידת חיל השריון. בתקופת שירותו ביחידה התחבב על חבריו ועל מפקדיו. הוא היה מסור לתפקידו וביצע את המוטל עליו במסירות ובדייקנות".