תפריט נגישות

סרן אילן פיין ז"ל

אילן פיין
בן 22 בנפלו
בן רות וירחמיאל (רומק)
נולד בצרפת
בט"ז באייר תשי"ב, 11/5/1952
התגייס ב-יולי 1970
שרת בחיל האויר
יחידה: טייסת 119
נפל בעת מילוי תפקידו
בא' בניסן תשל"ה, 13/3/1975
מקום נפילה: מעבר המיתלה
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: תל אביב - קרית שאול
הותיר: הורים ושני אחים

קורות חיים

בן ירחמיאל (רומק) ורות. נולד ביום ט"ז באייר תשי"ב ((11.5.1952) בפריז, שבה עשו הוריו בשליחות. כשהיה כבן שלוש, בשנת תשט"ו, שבה המשפחה ארצה והשתקעה בתל-אביב. אילן למד בבית-הספר היסודי 'הכרמל' והשלים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'אליאנס' במגמה הריאלית. הוא התבלט כנער בעל עצמאות מחשבתית, צימאון לידע ופתיחות לכל הסובב אותו. בנוסף לכישרונותיו במקצועות הריאליים היתה בו רגישות רבה לספרות יפה והוא הקדיש לקריאה שעות רבות. אילן אהב ספורט והרבה להתאמן ולתחר במקצועות האתלטיקה הקלה, במסגרת 'הפועל' תל- אביב, אך את הישגיו בספורט נהג להצניע. תחביביו העיקריים היו הקולנוע והצילום.

אילן גויס לצה"ל בסוף יולי 1970 והתנדב לחיל-האויר. הוא עמד בהצלחה באתגרים הרבים שקורס-הטיס מעמיד בפני חניכיו ובסיום הקורס נענד בכנפי-נווט והוצב לטייסת 'פנטומים'. דרכו של אילן בחיל, כאדם וכלוחם, זכתה להערכה רבה מצד מפקדיו ורעיו. מפקדיו העריכוהו במלים אלה : "קצין רציני, בעל הישגים ופוטנציאל-קידום, אחראי, רציני ומקובל על חבריו." העקשנות, השקט, החתירה לשלמות, שאפיינו אותו בכל דרכו, באו לביטוי גם במלחמת יום-הכיפורים שבה השתתף בעשרות גיחות, מהן מסוכנות ומורכבות ביותר. בחוות-הדעת על פעולותיו בעת המלחמה נאמר: "לחם בצורה מרבית, לחימה נכונה וטובה, תוך גילוי אומץ ודבקות במשימה." גם במלחמה ולאחריה לא רמז, סיפר או התפאר במעשיו. שקט וחייכני כדרכו ניסה להרגיע את בני-משפחתו וכמו להמעיט ולבטל מעוקצן של הסכנות. רצונו העז של אילן ללמוד ולהרחיב אופקים הביאוהו אל ספסלי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, למכינה המיוחדת לאנשי חיל-האויר.

ביום א' בניסן תשל"ה (13.3.1975) נפל אילן בעת מילוי תפקידו, כטייס. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אילן, אשר בעת האחרונה היה גם מדריך בביס"ט וגם נווט מבצעי ביחידתו, הוסב-לאחרונה גם להליקופטרים בקורס מזורז וזכה שם להצלחה רבה. כל חבריו, ידידיו וחניכיו זוכרים אותו כבחור טוב-לב, שקט ומסור לעבודה ולרעיו. בחור שהצליח בכל מעשיו וכל עתידו היה מונח לפניו." וכתב מפקד אחר : "אילן היה נווט טוב-מאוד, ויותר מזה, תהליך התקדמותו נמשך כל העת. אפיינו אותו - עקשנות, שקט ודחף עצמי, עז לעשייה. ראיתי בו אדם ולוחם, כמוהו רציתי שיחנך אחרים."

בחוברת 'לזכרם', שיצאה לאור מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לזכר תלמידיה, מופיעה רשימה לזכרו.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה