קורות חיים
דוד, בן לאה וראובן, מוותיקי היישוב בארץ, נולד ביום ט"ז באדר א' תש"ג (21.3.1943) בפתח-תקווה ולמד בבית-הספר היסודי בית-חינוך ובבית-הספר תיכון - עירוני ד' בתל-אביב. הוא היה תלמיד מצטיין, שרשם לזכותו הישגים רבים ויחד עם זאת הקדיש זמן רב לפעילות חברתית במסגרת בית-הספר. הוא ינק מהמורשת של ערכי תנועת-העבודה שקיבל מהוריו, והצטרף בגיל צעיר לתנועת הנוער העובד וברבות הימים הדריך בקן-צפון בתל-אביב. גם לאחר מות אביו המשיך בפעילותו החברתית במסגרת בית-הספר ותנועת-הנוער ותרם רבות בתחום החברתי והתרבותי. היה לו אוסף בולים גדול וכן הקדיש חלק ניכר מזמנו הפנוי לקריאה. הוא היה מקובל על חבריו, שכינוהו בשם-חיבה "דודו" והיה מעורה בענייני האנשים שחיו בסביבתו.
דוד גויס לצה"ל בסוף יולי 1961 והוצב לחיל-הרגלים. לאחר הטירונות ולאחר שסיים כחניך מצטיין השתלמות בקורס קשרים, נשלח לקורס צניחה והוצב ביחידת נח"ל מוצנח, בתפקיד מ"כ והוענקה לו דרגת רב-טוראי. הוא היה בעל אישיות מגובשת ושימש מופת לכל וכתובת לכל פונה. עם זאת לא הזניח את משפחתו והיה מסור לה מאוד. דודו הכיר היטב את מרחבי הארץ והרבה לטייל ולשוטט בה. הוא עשה שנים בקיבוץ עין-גדי, תחילה במסגרת גרעין "צורים" של הנח"ל ולאחר-מכן כחבר-משק. פעמיים נבחר לתפקיד מזכיר-הקיבוץ, על-אף גילו הצעיר. הוא היה מסור לכל החברים ודאג לצרכיהם וכן היה "הרוח החיה" בכל האירועים החברתיים-תרבותיים - בכתיבה, בעריכה או בהנחיה. כשהיה בן 26 שלח אותו המשק ללמוד גיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ושם הוסמך לתואר ראשון. בזכות כושר-הביטוי שלו וסגנונו המעולה, הוטל עליו לכתוב את הערך "עין-גדי" באנציקלופדיה העברית. במלחמת ששת-הימים לחם, במסגרת שירות-מילואים, כסמל מחלקה. הוא הועלה לדרגת סמל והוענקו לו אות מלחמת ששת-הימים ואות השירות המבצעי. הוא היה חייל אמיץ ומסור שמפקדו אמר עליו : "דודו היה מוותיקי הגדוד ובכושרו, אומץ-לבו ותושייתו הפך לאחד מעמודי-התווך של פלוגתו. הוא היה לוחם אמיץ ומעולה, ידיד נאמן לחבריו". במלחמת יום-הכיפורים לחם דוד עם הכוח שהגיע למבואות העיר איסמעליה והתקדמותו נעצרה שם עם כניסת הפסקת-האש לתוקפה. למחרת, ביום כ"ט בתשרי תשל"ד (25.10.1973) ניחתה הפגזה כבדה על היחידה ודוד נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בעין-גדי. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ואם. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.