רס"ן אריה אקי בן אור אורבך ז"ל

קורות חיים

בן יחיד לאידה ויהושע, משפחה ותיקה בארץ. אריה נולד ברעננה, למד בבית-הספר היסודי בהרצליה ובבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב. באוגוסט 1956 התגייס לצה"ל והשתתף במערכת סיני, סיים בהצלחה קורס טיס, היה מדריך בביס"ט כאיש קבע והגיע לדרגת רב-סרן. במרס 1967 מונה למפקד טייסת "פלגות", ןבמקביל פיקד על טייסת מתקדמת בביס"ט. כאן רכש לעצמו מעמד של מחנך דור טייסים שהקנה להם ידע במקצוע, גאווה לתפקיד וערכים לאומיים.

במלחמת ששת הימים היה פעיל בטיס בכל החזיתות; בחזית מזרחית תקף קשה את חיל השריון הירדני וגרם לו אבידות רבות. על פעולתו זו הוענק לו צל"ש. אולם שמחתו נעכרה: אריה חש מהר לנחם את רעייתו של סגנו, שנפל באותו קרב, ואת הוריו של הטייס.

יומיים לאחר מכן, ביום א' בסיוון תשכ"ז (9.6.1967), היום החמישי לקרבות, נקרא אריה לטוס צפונה. בהנמיכו טוס לתקוף את האויב נפגע מטוסו ונתרסק ברמת הגולן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהרצליה. אחרי נפילתו הוענק לו עיטור העוז.

הניח אחריו אשה (יונינה) ושתי בנות (ארזה ומיכל).

להנצחת זכרו של אריה נוצרה קרן שפירותיה ישמשו למתן מלגות לימודים.

בביטאון תלמידי בית-הספר "תיכון חדש" הועלה זכרו; בספרו של מיכאל בר-זוהר, החודש הארוך ביותר, תואר הקרב של אריה; המאמר "יזכור לטייס" שנכלל בספר לא על החרב לבדה מספר גם הוא על אריה.