סמ"ר דב בליימן ז"ל

קורות חיים

דב, בן טובה (תרזה) וליאופולד, נולד ביום כ"ח בתמוז תש"ז (16.7.1947) בלודז' שבפולין. עלה ארצה עם משפחתו בשנת תשי"ז (1957). הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ביאליק" בלוד ולאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון האזורי רמלה-לוד ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. דב הצטיין בעיקר במקצועות הריאליים, היה רציני בגישתו ללימודים ולעבודה. חבריו זוכרים אותו כאדם שאינו שם לבו לקטנות ואינו מקפיד על שמירת הסדר והמסגרת. בכל תחום שעסק בו, נהג להתרכז בעיקר, פסח על הטפל והתגבר על בעיות בדרך המחשבה היסודית והשיטתית המיוחדת לו. היה צנוע וישר בהליכותיו, ורחש אמונה עזה בבני אדם בכלל ולקרובים לו בפרט. בגישתו הישירה והכנה רכש לעצמו ידידים רבים, והיה מוכן לעזור ולסייע להם תמיד ככל הנדרש. דב גויס לצה"ל באוגוסט 1965 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים קורס תותחנים וקורס מדריכים ונשלח לשרת כמדריך בבית-הספר לשריון. במסגרת יחידת שריון השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים ובפעולת כראמה. היה חייל מסור וממושמע, מילא בדייקנות וביעילות את תפקידו, היה מקובל על מפקדיו ואהוד על חניכיו.

בתחילת אוגוסט 1968, שוחרר מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל השריון. במסגרת יחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים. לאחר השחרור החל ללמוד הנדסת-חשמל בטכניון וקיבל תואר B.A. הוא עבד כמהנדס ברשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) ויחד עם זאת המשיך בלימודים לתואר מוסמך למדעים. הוא הקים בחיפה את ביתו והתגורר בו עם אשתו בלהה ובנו איתי. במלחמת יום הכיפורים לחם במסגרת גדוד סיור, שהשתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת-הגולן. בקרבות שהתחוללו מדרום לציר חושניה, ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), ספג הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג.

הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בלוד. השאיר אחריו אישה ובן, אב ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.