רב"ט אהרון קצף ז"ל

קורות חיים

בן צילה וזאב. נולד ביום ז' באייר תשכ"ג (30.4.1963) בתל אביב, בן שני להוריו, אח ליעל, דורית, גליה ועוזי.

אהרון, שבני משפחתו וחבריו נהגו לכנות "אהרל'ה", גדל בתל אביב ולמד בבית-הספר היסודי 'ישגב'. בילדותו היה חניך ופעיל בתנועת הצופים. ילד אהוב, עליז ושובב.

ילד יפה תואר, כשהתבגר והפך לנער התאהב במצלמה.

חבריו מספרים כי היה שובב וצחקן עם חוש הומור אירוני.

בגיל 15 בחר אהרל'ה לגור בקיבוץ יפעת, שם למד בבית-הספר התיכון האזורי. באותה תקופה גם תיכנן את עתידו והביע את רצונו לחיות בקיבוץ לאחר השירות הצבאי. אהבתו הרבה לבעלי חיים ותחביבו, רכיבה על סוסים, מצאו את ביטויים בהשתתפות בתחרות ה'סוסיאדה' שנערכה בקרבת הקיבוץ. נוסף לאלה הצטרף ללהקת הריקוד של הקיבוץ והשתתף בהופעותיה. מלבד הרכיבה על סוסים והשתייכות ללהקת הריקוד של הקיבוץ, הרבה אהרל'ה לצאת לטיולים ברחבי הארץ, לצלם ולרכב על אופניים.

לאחר כשנתיים שב אהרל'ה לתל אביב וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון 'רון' בעיר. הוא צמח והיה לעלם תמיר, גבה קומה, יפה תואר, כחול עיניים עם חיוך תמידי על השפתיים.

בחודש ינואר 1982 התגייס אהרל'ה לצה"ל ובחר לשרת כלוחם בחטיבת 'גולני'. אהרון הרבה לצלם ולתעד במצלמתו כל שלב שעברו הוא וחבריו יחד בטירונות.

הוריו מספרים, כי "באחד המסעות בצבא נקע אהרל'ה את רגלו, שגובסה בגלל נקע הליכה. אמרו לו שהוא לא עולה ללבנון בגלל הגבס. לקח אהרל'ה מספריים, גזר את הגבס ועלה ללבנון עם כל החבורה. - זאת תמצית אופיו של אהרון-אהרל'ה."

רואי, חברו לגדוד, מספר כי "אהרל'ה היה חייל שהתבלט בכושר מנהיגות והיווה דמות מרשימה למפקדים. תכונות אלו באו לידי ביטוי בחוש הומור ובניתוח של כל נושא ועניין. עם פרוץ מלחמת שלום הגליל, כאשר הגיע הגדוד ללבנון, ידע אהרל'ה לאחד את חבריו בתבונתו ובמורל גבוה."

ביום 4.8.1982, במהלך מלחמת שלום הגליל, השתתף אהרל'ה בפעילות קרבית במחנה הפליטים בורג' אל-ברג'נה, הסמוך לביירות בירת לבנון, ונפצע באורח קל מפגיעת קליע בירכו. ברגעים שלאחר הפציעה, כשנפרד מהחברים ומהמפקדים, הרגיע את החבורה: "אל תדאגו, זה ממש לא כלום ובמהרה אשוב." הוא פונה והועבר במצב קל לביתן 20 בבית-החולים 'תל-השומר'. בטרם הוכנס לניתוח עוד הספיק להתקשר לביתו והודיע כי נפצע באורח קל, אך מיד לאחר-מכן מצבו הידרדר והוא שקע בתרדמת. הוריו לא הספיקו לדבר עמו לפני שצלל לעולם הדממה. זמן קצר לאחר שאיבד את הכרתו התפתח נמק ברגלו הפצועה, הוחלט להעבירו מ'תל-השומר' לבית החולים רמב"ם בחיפה. ברמב"ם שהה כמה חודשים עד שהועבר לבית-לוינשטיין ברעננה. לאחר שנתיים וחצי שבה אליו הכרתו והוא תיקשר עם הסביבה.

למרות שלפרקים חלה הטבה מסוימת במצבו, הוא לא הצליח להתאושש.

ביום כ"ה בטבת תש"ס (2.1.2000), שבע עשרה וחצי שנים מיום פציעתו, לאחר שחלה החמרה במצבו, נפטר אהרל'ה במרכז הרפואי 'רעות' בתל אביב.

בן שלושים-ושש היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול בטקס צבאי מלא. אהרל'ה הותיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.