יעקב "יורדן" כהן ז"ל

קורות חיים

בן יצחק ועליזה. נולד בכ"ט באדר ב' תרפ"ד (4.4.1924) בברלין, גרמניה. בהיותו בן שנתים עברו הוריו לפאריס ושם למד. בהיותו בן 10 עלה עם הוריו לארץ. סיים את הגימנסיה "בלפור" בתל-אביב ולאחר שירות של שנתים בפלמ"ח התקבל לאוניברסיטה ולמד היסטוריה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. חבר ומדריך ב"מכבי הצעיר" וב"הבונים". בשנות לימודיו בירושלים עבד כמדריך ראשי במוסד-הילדים "בית-חנה" מיסודם של "בני-ברית".

חיי הקיבוץ היו קרובים ללבו לאחר שהיה בקבוץ דפנה בהיותו שם בהכשרה מגויסת. אך משאת נפשו היתה המדע בעבודה כמדריך גילה כשרונות פדגוגיים ויחס לבבי לילדים היתומים העולים, וידע להחזיר להם את האמונה באדם.

כל מגמתו היתה לא "לחנך" כי אם לתת להם אושר שלוה ובטחון. בימי חופשותיו שלו היה נוהג לבקר את "ילדיו" ובכל מקום אליו בא, כאילו האירה קרן שמש את חיי הילדים האלה. בחלקו נפל אביב חיים קצר בלבד אך הוא השקיע בחניכיו כל כך הרבה מנשמתו עד שחלק מנעוריו המשיך לחיות בנשמתם.

עבודותיו המדעיות במקצוע ההיסטוריה זכו להערכה רבה באוניברסיטת ירושלים.

עם פרוץ המאורעות חזר מיד לפלמ"ח לשירות פעיל יחד עם שאר הסטודנטים והשתתף בפעולות קומנדו ובליווי שיירות ולא אחת ניצל בנס. גאה שניתן לו להגן בחייו על חיי אחרים ולהילחם על היקר ביותר, על המולדת. הוא אהב את החיים, אך לא ירא מפני המוות.

עם צאת מחלקת ה"ל"ה" להגשת עזרה לגוש עציון הנצור יצא גם הוא אתם כממלא מקום המפקד ונפל עם כולם ביום ה' בשבט תש"ח.

"האדמה חזקה ממני" - אמר זמן מועט לפני מותו לאימו כאשר הביע את רצונו לחזור לכפר. האדמה היתה חזקה ממנו.

הובא לקבורה בכפר-עציון וביום 17.11.1949 הועברה גופתו עם יתר חללי הגוש לקבורת קבע בבית הקברות הצבאי על הר הרצל בירושלים.

יעקב החל לכתוב יומן בהיותו בן תשע ב-1933 וסיימו ב-11 בינואר 1948 והוא בן 23 וחצי, שבוע לפני מותו עם הל"ה. יומנו הדחוס וצפוף בפרטים רבים של שגרת החיים בארץ בימי המנדט ומלחמת העולם השניה עד למלחמת העצמאות. מבטא לא רק את ההוויה התל-אביבית של שנות ה-30 וה-40 מנקודת מבטו של ילד נער ומבוגר אלא בעיקר את מכבש עיצובו של דור הפלמ"ח.