קורות חיים
ביום הראשון להתקפה על יפו, נמנה מיכאל עם יחידת הפורצים. משנהדף הנסיון הראשון לפרוץ את קווי האויב, נודע כי החובש אברהם מזרחי נשאר פצוע באחד הבתים בקו החזית. מיכאל השליך נפשו מנגד ואץ, על אף מטר הכדורים שנורה לעברו, להציל את חיי חברו. אולם נסיונו הנועז עלה לו במחיר חייו. מיכאל ואברהם נפלו בשבי, וגופותיהם לאחר שהערבים התעללו בהן, הוחזרו באמצעות "הצלב האדום", כעבור יומיים.
במושניץ עיירה בצפון מערב פולין נולד מיכאל למשפחת חסידים. בילדותו למד ב"חדר" והצטיין בחריפות שכלו ובתפיסתו המהירה. כשמלאו לו שמונה שנים עלו הוריו ארצה והשתקעו בתל-אביב. כאן סיים מיכאל את חוק לימודיו בביה"ס "בילו".
בשנת השתים-עשרה לחייו הצטרף לבית"ר, וכעבור כשנתיים בלבד עבר לשורות הארגון הצבאי הלאומי. אולם כאשר בבית"ר היה כבר מדריך, הרי באצ"ל לא נתנו לו בגלל גילו הצעיר להשתתף בפעולות קרב, עד אשר בגר. רק אז סיים קורס סגנים ונתמנה כמפקד יחידה, ותודות לעליזות ולמרצו נתחבב על חניכיו וחבריו. תפקידיו הרציניים לא מנעו ממנו להיות בתזמורת בית"ר, שבה ניגן בקורנט.
מיכאל השתתף בפעולות החרמה שונות נגד השלטון הבריטי, ואחרי הכרזת או"ם עבר לשמירה בעמדות הגנה.