מנחם רובינשטיין ז"ל

קורות חיים

בן משה ומלכה. נולד בתאריך י"ח בשבט תרפ"ח (9.2.1928) בתל-אביב. גמר בית-ספר עממי ואת בית-הספר המקצועי "מונטיפיורי", ופנה למקצוע חשמלאות מכנית. התאמן בגדנ"ע ואימן בו.

בשנת 1945 התנדב לפלמ"ח ובמשך שנתיים וחצי היה מ"כ בהכשרת שריד ומשמר-העמק והשתתף כסייר וחבלן בפעולות המאבק: פיצוץ רכבות, פיצוץ תחנת משטרת החופים הבריטית בגבעת אולגה, בהעלאת מעפילים לחוף ועוד.

להפצרות הוריו שיספר על פעולותיו "כמו אחרים", השיב כי יספר לבניו או לנכדיו. המשיך בפעולות, גם כשהיה ברזרבה בבית. מראשית מלחמת-השחרור השתתף בליווי שיירות לירושלים ובפעולות חבלה ונקם בסביבות תל-אביב, בפעולות התגמול נגד יאזור בשל רצח 7 הנוטרים, ושם הציל חבר פצוע כשידו השניה אוחזת בסטן ויורה באויב. סירב לעלות בדרגה, לבל יתנשא על חבריו.

בקרב על נווה-אילן נפצע, אך לא שם לב לפצע ברגלו עד לאחר גמר הקרב. והמשיך להוציא פצועים מהאש ודבריו היו אז: "העיקר, שהרבצנו בהם וגרשנו אותם". הסתיר את פציעתו מהוריו וחזר לשירות.

ב-24.4.48 הותקפה שיירה בשער הגיא. 14 מכוניות נשרפו. בחצות הלילה נקראו מנחם וחביריו לחלץ את השיירה תחת מטר אש. הם הצליחו להבקיע את הדרך לירושלים, ומשם נשלח לליווי שיירה לגוש עציון. מנבי-דניאל הצליח לחזור אל הגוש, והשתתף בהגנתו עד הסוף.

היה במחלקה שנשלחה ממשואות-יצחק ונחלצה לעזרת כפר-עציון ונפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

הועבר למנוחת עולמים עם שאר חללי הגוש להר-הרצל בירושלים ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949).