תפריט נגישות

סגן יעקב ציטרין ז"ל

יעקב ציטרין
בן 23 בנפלו
בן שיינדל ומיכאל-אהרן
נולד בפולין
בט"ז בתמוז תרפ"ד, 18/7/1924
יחידה: חבר כפר-עציון
נפל בקרב
בד' באייר תש"ח, 13/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: כפר עציון-הקרב האחרון
באזור ירושלים והסביבה
מקום קבורה: ירושלים - הר הרצל
אזור: א, חלקה: 21, קבר: 90.
קבר אחים

קורות חיים

בן מיכאל-אהרן ושיינדל. נולד בתאריך ט"ז בתמוז תרפ"ד (18.7.1924) בפישצ'וף פודאלסקי שבפולין, למשפחה חרדית ואמידה. למד בחדרים ובבית-ספר עממי פולני. במזגו הטוב והעליז נתחבב על יודעיו, והצלחתו בלימודים חיבבתו על מוריו. נתחנך לציונות בקן בית"ר וכהכשרה ראשונה לעלייה התחיל ללמוד נגרות.

בראשית מלחמת-העולם השנייה נמלט עם אביו לשטח הכיבוש הרוסי. אביו חזר אל המשפחה ונספה עמה בידי המרצחים, והוא נשאר ביחד עם דודו ונשלח לעבודות פרך ביערות סיביר. לרגל הסכם סטלין-שיקורסקי הורשה לעבור לאסיה התיכונה. שם עבד בנגרות. בהשתדלות כומר פולני שריחם עליו הורשה - למרות גילו שהיה למעלה מ-14 שנה - להצטרף לשיירת יתומי פולין ולצאת לטהרן.

במחנה-המעבר שם נמשך לחבורת הנערים הדתיים, בהשפעת חברו הטוב ירמיהו רוזן ז"ל, חזר לחיים של מסורת בית אבא, אחרי הגיעם ארצה במארס 1943 ושהותם זמן קצר במחנה-המעבר בעיינות, עבר עמהם לחברת עליית הנוער הדתי במקווה-ישראל. הצטיין בשקדנותו ובהצלחתו בלימודיו ובעבודה. היה לעזר למוריו ולמדריכיו בהשתדלותם להחזיר את צלם האדם והאמונה באדם ובעתיד, לחבריו שתלאות המלחמה הרסו את נפשם. השתלם ברפתנות ועבד גם בנגרייה. הצליח באימוני הגדנ"ע ובספורט.

מצא שילומים לחמימות המשפחתית שאבדה לו עם אובדן בית הוריו שהושמד בגולה, בבית הורי חברתו, ואחר-כך - ארוסתו, רחל וינר, בתל-אביב. שניהם הצטרפו לגרעין הקיבוצי ועלו לשנת-שירות לכפר-עציון. שם עבד בנגרייה והתחבב על אנשי הכפר. ביחד עם יתר חברי הגרעין נתקבלו אחר-כך כחברים לקבוצה. השתתף באימוני ה"הגנה" וסיים קורס מ"כ בהצלחה.

בראשית תש"ז יצא בהסכמת רחל ואף בהמרצתה, לשנת השתלמות רוחנית בישיבת כפר-הרא"ה. שקד שם על לימודיו וכתב: "השנה עוברת מהר ומי יודע מתי אוכל לחזור וללמוד שוב". בכל זאת הקדיש חלק מהזמן היקר לסיום קורס לרגמים בחדרה, ואף אימן את חברי הכפר.

משהחלו ההתקפות הערביות אחרי החלטת החלוקה נקרא לחזור לכפר-עציון, נכנס לשירות בשמירה ובביצורים ובהדרכת חברים באימונים. בתקופת המצור שימש כמפקד חוליית הרגמים.

פעל במרגמה ובנשק-יד בכל הקרבות נגד האוייב עד שנפל ביום נפול הגוש, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). גם רחל ארוסתו נפלה שם ביום ההוא. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר חללי הגוש למנוחת עולמים להר-הרצל בירושלים.

בניית אתרים: לוגו חברת תבונה