בקרבות 'עשרת הימים' הוטל על הגדוד השביעי , בפיקוד עוזי נרקיס, לתקוף את המצודה ב - 9.7 ולכובשה. במצבת הגדוד היו שלוש פלוגות, ולבקשתו של נרקיס צורפו לפעולה כוחות נוספים: מחלקה מהגדוד השני, בפיקוד יוסף פיצ'רסקי, מחלקה מפלוגת הזחלים של גדוד 9, בפיקוד 'שרולנה' (ישראל כהן), ומחלקת ג'יפים מגדוד 9.
על-פי תוכנית המג"ד, יפעלו בראש הפלוגה הפורצת, בפיקוד צבי רם, 'חיות הנגב' עתירי הניסיון. שעת האפס נקבעה ל -01:00, ובאותה שעה בדיוק הייתה אמורה להתחיל התקפה של גדוד 54 ('גבעתי') על הכפר עיראק סויידאן, הנמצא ממזרח למשטרה, כדי לכובשו.
לוחמי גדוד 9 יצאו מרוחמה וחברו ללוחמי גדוד 7 בואדי דורות. בשעה 21:45 יצאו שני הכוחות לברור-חייל, אליה הגיעו בחצות-וחצי. משם הלכו במסע רגלי של 5 ק"מ, כשהם עמוסים בנשק, בתחמושת ובחומרי-חבלה.
מחלקתו של 'שרולנה' קיבלה ארבעה מטעני בונגלור-טורפדו, שנועדו לפרוץ את הגדרות שהקיפו את המשטרה. נלקחו גם תרמילים מלאים בחומר-נפץ כדי לפוצץ את שעריה ודלתותיה.
בשעה 02:30 הגיעו לוחמי הגדוד השביעי לנקודת ההיערכות, במרחק של 200 מ' מהגדרות. חלפה עוד שעה עד שהגיעו כוחות החיפוי והפריצה לנקודת ההיערכות. כוחות החיפוי נערכו ליד הגדרות ושתי מחלקות הפריצה החלו להתקדם לעבר הגדר השנייה. הלוחמים פעלו ברעש, והמצרים שגילו אותם, פתחו באש חזקה לעברם. כוחות החיפוי החלו לירות במקלעים, בפיאטים ובמרגמות לעבר עמדות המצרים בבניין המשטרה. בחסות האש התקדמה הפלוגה הפורצת - ו'חיות הנגב' בראשה - לעבר הגדרות שמדרום לכביש. הם פוצצו גדר אחר גדר - כל הפעולה ארכה כשעה-וחצי - עד שהגיעו אל הכביש. המצרים ירו רקטות ופצצות-תאורה, שהאירו את השטח באור-יום והיקשו מאד על הפעולה. 'שרולנה' הורה לחבלניו לזנק לעבר דלת הכניסה, שנמצאה במרחק של כ- 10 מ', להניח את תרמילי חומר-הנפץ ולפוצץ אותה. החבלן שנפגע מניתזי-עפר סבר כי התעוור, ו'שרולנה' החל לפרוץ את הדלת בעצמו, בלווית שני חבלנים; אך לאחר שחצה את הכביש התגלתה לעיניו גדר דו-שיפועית נוספת, שעליה לא ידע. כל מטעני-הצינור כבר נוצלו ועל-כן זחל לאורכה, עד שמצא פירצה ודרכה זחל עם אחד החבלנים (השני נהרג בעת שחצה את הכביש) עד שהגיעו לדלת הכניסה והכינו את התרמילים לפיצוץ.
המג"ד נרקיס שלא ידע על התקדמות החבלנים נתן בשעה 05:45 פקודת נסיגה, משום שהשחר עמד לעלות. רק המ"פ צבי רם נותר עם אנשי 'חיות הנגב', כדי לחפות על שני החבלנים, שנדהמו לשמוע על הנסיגה ולכן לא הפעילו את המטענים, אלא תפסו מחסה צמודים לקיר המשטרה, לבל יתגלו. רק לאחר זמן מה חצו שני החבלנים את הגדרות, רצו במהירות - עם מספר לוחמים שהצטרפו - ותפסו מחסה בתחתית ערוץ. משם הוביל אותם עמוס קרסצינסקי, סייר שהכיר היטב את הדרכים באזור - לנגבה.
פלוגה מגדוד 54 כבשה את הכפר עיראק סויידאן, אך משנכשלה ההתקפה על המשטרה, קיבלה הפלוגה פקודת נסיגה עם שחר.
בפעולה זו נהרגו שישה, 13 נפצעו ושניים נפלו בשבי - מתנדבים מבריטניה ודרום-אפריקה, שתעו בדרכם ונכנסו לכפר עיראק סויידאן לאחר שהמצרים תפסו אותו בחזרה.
שמות ההרוגים: אריה באל; יונה דבורסקי; אריה וידר; מנחם כספי; דב כץ; זאב רנטוביץ.