בליל 11.6 תקף הגדוד השביעי של חטיבת הנגב, בשיתוף יחידות מגדוד 'הפשיטה' ובסיוע סוללת תותחים את משטרת עיראק סואידן. שריג קבע כי הגדוד השביעי, בפיקוד יוחנן זריז, יכבוש את המשטרה, בסיוע פלוגת הג'יפים ופלוגת הזחלים, בפיקוד שמחה שילוני, תכבוש את גבעה 113. נקבע כי שלושת תותחי-השדה 65 מ"מ יופעלו בכינון ישיר. המשטרה המבוצרת שכנה על גבעה החולשת על כל סביבתה, הגנה עליה פלוגה מצרית מצויידת במקלעים ומרגמות, והקיף אותה מכשול מורכב מחמש גדרות-תייל, שביניהן נזרעו מוקשי נ"א ותאורה. פלוגה מצרית ישבה בכל-אחד מהכפרים הסמוכים - עיראק-סויידאן ובית-עפה - מרחק כק"מ ממנה, וכקילומטר אחד מערבית לה נמצא צומת כבישים, שהיה מבוצר ומוגן.
הכוחות הגיעו במשאיות לשטח הכינוס, כ- 5 ק"מ דרומית לכאוכבה. בשעה 23:25 יצאו ברגל והגיעו לנקודת ההיערכות כעבור ארבע שעות. כוחות הרתק והחיפוי נפרסו ובשעה 04:45 החלו התותחים להפגיז את המשטרה.
כוח הפריצה התקדם בחסות אש המקלעים, אך הוא התגלה כבר בעת שפרץ את הגדר הראשונה. אש תופת ניתכה לעברם ורקטות נורו והאירו את השטח. למרות זאת פרצו החבלנים גם את הגדר השנייה, השלישית והרביעית, אך בעת שנערכו לפרוץ את הגדר החמישית, שעליה לא ידעו, החל השחר לעלות. ב- 05:30 נתן המג"ד פקודת נסיגה, שהתנהלה תחת הפגזה מצרית, ובהמשך הצטרפו לתקיפת הנסוגים גם מטוסים.
המח"ט שריג הורה לישראל כרמי לצאת עם ג'יפים וזחל"מים ולסייע בחילוץ הגדוד הנסוג. כרמי הגיע לשטח מדרום למשטרה, גרר את התותחים וחילץ את הפצועים והנסוגים.
בניסיון הפריצה נהרג חבלן ונפצעו חמישה חיילים. בהתקפת המטוסים נהרגו עוד שניים.
רק מאוחר יותר נודע כי חוליית ההאזנה מהמודיעין של חטיבת הנגב קלטה שדר שהעביר מפקד המשטרה למטה המצרי במג'דל, ובו דווח כי אינו יכול לעמוד מול ההתקפה וכי חייליו החלו בנסיגה. כך קרה ששני המפקדים - המצרי ומג"ד 7 זריז - נתנו פקודה זהה לכוחותיהם... לו נמצאה דרך ליצור קשר בין המודיעין למיפקדת המבצע, ייתכן וניתן היה להשלים את הכיבוש כבר בהתקפה הזאת.
שמות נופלים: שאול וורצברגר, שמעון אילון וגבריאל קורפל.