בע"ה
למשפחת גבריאלי שלום!
אנו אנשי צוות: תותחן וטען שהיינו בפלוגה שבה היה גבי סמ"פ לפני המלחמה פלוגה ד'! כשפרצה המלחמה שובצנו בצוות של גבי, והיינו איתו מספר השעות הראשונות של הקרב עד שהכלי שלנו נפגע. אנו רוצים לספר לכם על גבי כפי שהכרנוהו אנו - בתור מפקד לוחם, ובתור חברנו לצוות.
בצהרי יום הכפורים ישבנו כולם בצידי הטנקים כשאנחנו ממתינים להתפתחויות. לפתע עברו מעלינו מספר מטוסי-אויב, ובסמוך לנו החלו ליפול פגזי ארטילריה. מיד נכנסנו לכלים, ואז לראשונה נכנס גבי לכלי שלנו.
כבר בהתחלה הוא הרגיע אותנו שלא נתרגש או נפחד, וביחד הכנו את הכלי לפעולה. בקשר הגיעו הודעות על מספר מקומות שבהם הצליחו הסורים לפרוץ, ומיד יצאנו לדרך. בדרך התפצלה הפלוגה לשני חלקים, חלק אחד בפיקודו של המ"פ, והחלק השני - בפיקודו של גבי, ומצאנו את עצמנו נעים למקום הפריצה, כדי לבלום את המיתקפה הסורית.
אני זוכר שבשלב זה הוציא התותחן מכיסו סדור ובו תפילה לפני יציאה-לקרב והעביר אותו לגבי, וראיתי את גבי קורא בו ומתפלל בדבקות.
בעת הדימדומים הגענו לאיזור שאליו נקראנו, בקשר שמענו הודעות רבות מעין אלו: "עשרות טנקי-אויב תוקפים אותנו מימין". גבי פיצל את הכוח לעוד כוחות מישנה, עלינו לעמדות וירינו לעבר מטרות אויב כשכל הזמן אנחנו ממשיכים בתנועה, וגבי עומד חשוף בצריח ומפקד על הכח שלו.
בינתיים ירדה החשכה ובזמן תנועה מעמדה לעמדה הרגשנו מכה חזקה, והתברר שנפגענו בזחל ואנחנו לא יכולים להמשיך ולנוע. היו אלו שעות של סערת קרב שבהן כל אחד מוצא קטעי זמן של שניות לחשוב על הבית ועל המשפחה. אבל זה נושא שלא עולה על השפתיים, כל אחד חולם ומהרהר בתוכו - ושותק.
משנפגענו הורה לנו גבי להצטרף לכלים אחרים שלנו, אבל כיוון שאנשיהם טענו שאנו נפריע להם בלחימה - הוא הפנה אותנו חזרה לטנק שלנו שנחכה בו, והוא עבר לטנק אחר תקין, כדי להמשיך להלחם ולפקד על הכח שתחת חסותו ולבלום את האויב.
בקשר שמענו איך הוא ממשיך להלחם בגבורה, עד שלפתע התקרבו מאחורינו שני טנקים סוריים בטווח של כ-30 מטר, ירינו בשניהם והם נדלקו. ואז הופיע גבי שרדף אחרי שני הטנקים האלו. טנק מכוחותינו שעמד סמוך אלינו - חשב שזה טנק אויב נוסף וירה לעברו, למרבה המזל - גבי לא נפגע באופן רציני. הוא הורה לנו לעזוב את הכלי שלנו שהיה מואר באורם של הטנקים הסוריים הבוערים להצטרף לטנק אחר - ולנוע אחריו. הוא הוביל אותנו למוצב סמוך שבו התבצרנו משך כל אותו הלילה. במוצב היינו כ-4 טנקים תחת פיקודו של גבי ובמשך הלילה הצלחנו להשמיד בין עשרים לשלושים כלי אויב שניסו להתקרב למוצב.
עם שחר ביום מחרת נפגע טנק נוסף שלנו וגבי החליט לפנות את שני הפצועים לרפיד, שם היתה תחנת איסוף נפגעים. העלנו פצוע ששכב על אלונקה על הטנק של גבי, ואני עליתי איתו וישבתי בחוץ על הצריח. הגענו לבונקר העזרה הראשונה, שם גבי הוריד אותנו וחזר יחד עם יתר הטנקים לעמדות כדי להמשיך להלחם. באותם הקרבות הוכיח גבי הרבה אומץ לב ותושיה רבה!
במשך כל אותו היום לא ידענו מה עלה בגורלו ורק לפנות ערב כשהוחלט לפנות את תחנת איסוף הנפגעים לעורף - הגיע גדוד טנקים שביניהם זיהיתי את הטנק של גבי ועליתי אליו. בדרך הוברר לי שהמג"ד בחר להתלוות לטנק שלו ולפקד משם על תנועת הגדוד.
בהמשך הדרך נתקלנו במספר טנקי אויב. אנחנו (המיותרים) ירדנו והמשכנו להתקדם ברגל, והטנקים שלנו נכנסו עימם לקרב והשמידום. זאת היתה בעצם פגישתנו האחרונה עם גבי.
מאוד קשה היה לשמוע לאחר המלחמה שגבי נעדר, ובליבנו האמנו שנינו שהוא חי. הוא היה כל כך מלא חיים תמיד שפשוט היה קשה להאמין שהמוות יוכל לו!
ואח"כ הגיעה אלינו הידיעה על זיהויו.
קשה לנו מאוד לנחם אותכם באבלכם משום שזו באמת אבידה קשה, רק נתפלל בליבנו שהשלום ובטחון עם ישראל ומדינת ישראל שעמדו לנגד עיניו במלחמתו ובעבורם מסר את נפשו - אכן יתממשו וישמרו לעד.