סרן גבי רפאלי ז"ל

קורות חיים

גבי, בן נעמי ואהרן, נולד ביום א' באדר ב' תשי"א (9.3.1951) בתל-אביב. מילדותו היה משכמו ומעלה מכל חבריו, ספורטאי מעולה ובעל כושר גופני מצויין. כבר בגיל שנתיים ידע לשחות וכשהיה תלמיד בבית-הספר היסודי על-שם אחד העם בתל-אביב, היה הספורטאי המצטיין של בית-הספר.

גבי היה ראשון בכיתתו בכל ענפי הספורט ושימש שוער קבוצת כדורגל של נערים במסגרת "מכבי" תל-אביב. עלם חמודות היה, חייכן ומלא הומור. בכיתה נחשב תלמיד טוב ושקדן ומצא זמן לכול, גם ללימודים, גם לספורט וגם לחיי חברה. אהוב היה על כל חבריו, ושימש להם מנהיג בלי שיכפה את רצונו עליהם. תמיד בלט בקומתו הגבוהה, במבנה גופו האתלטי ובברק שבעיניו.

לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי החליט לנסות ולהתקבל לפנימייה הצבאית, שהוקמה אז ליד הגמנסיה העברית "הרצליה". מתוך מאות מועמדים היה בין השמונים, שזכו להימנות עם המחזור הראשון של הפנימייה. שם התאמן ולמד, השיג תמיד ציונים טובים והמשיך להצטיין בספורט. הוא נמנה עם קבוצת הכדורסל של הגמנסיה, שזכתה באליפות של בתי-הספר התיכוניים. בזכות משחקו המעולה צורף מיד לנבחרת הנוער של ישראל. גבי הצליח לעמוד יפה במעמסת הלימודים והאימונים המפרכים, וגם עשה חיל בספורט שאהב. מתוך שמונים החניכים שהתחילו ללמוד במחזור הראשון, היה בין העשרים ותשעה שסיימו.

גבי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1969 וביקש להצטרף לצוות-אוויר, אולם בגלל גובהו נמנע הדבר ממנו והוא הוצב לחיל-השריון. הוא המשיך לשחק בנבחרת הכדורסל של "מכבי" דרום וגם הוצע לו תפקיד נוח, כדי שיוכל להתמסר לספורט, אולם הוא סירב בכל תוקף, כדי שלא לפגוע בקידומו הצבאי. תוך תקופה של שמונה חדשים השתלם בקורס למקצועות השריון, בקורס מפקדי טנקים ובקורס קצינים.

בדצמבר 1970 סיים קורס קציני שריון ומונה מדריך בבסיס הדרכה של חיל השריון. אחרי-כן מונה מפקד מחלקה ומדריך פלוגתי, ובמרס 1973 נשלח לקורס מ"פים שריון, שבסיומו מונה סגן מפקד פלוגה. גם בצבא המשיך בפעילותו הספורטיבית ולא היה יום ספורט בשריון, שלא השתתף בו, ולימים זכה בתואר "שוער מצטיין של גייסות השריון".

פקודיו העריצו אותו וראו בו מפקד שאפשר לסמוך עליו ולבטוח בו, שידאג להם וידע להנחותם נכונה בשעת הצורך. מפקדיו ראו בו קצין מעולה. שעתידו בצה"ל מובטח לו כאחד הטובים בקציני השריון. בחוות-דעת כתב עליו מפקדו: "אחראי, בעל יזמה, חרוץ וממושמע. מוכן להשקיע את המקסימום להצלחת היחידה, יעיל ונאמן ובעל ידע מקצועי רחב. עושה תפקידו לשביעות רצון מוחלטת של הממונים עליו. תוך קבלת מירב האחריות". כמדריך וכמאמן היה גבי אחד הקצינים המבוקשים בחיל.

בסוף אוגוסט 1973 נשא לאישה את חברתו אורית, שנפגש עמה בבסיס צבאי.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה גבי עם יחידתו ברמת הגולן. כאשר נחתו מטחי האש הראשונים יצא מיד בראש כוח שריון להדוף התקפות בגזרתו. בזמן הלחימה שמר על קור רוח והרגיע את אנשיו. מעולם לא הרים את קולו, ופקודותיו היו שקולות ומדודות. באחד הקרבות נפגע בכתפו, חבש את עצמו והמשיך להלחם. הוא הצליח להשמיד מספר רב של טנקי האויב ולכוון את אנשיו. כשמחצית גופו העליונה חשופה בצריח.

ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973) נפגע גבי ונהרג בקרב ליד תל יוסיפון. שבועות רבים לא נודע דבר על גורלו, והוא הוכרז כנעדר. עם תום הקרבות התברר שהוא נפל חלל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אישה והורים.

לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

לזכרו ולזכרם של עוד חמישה סרנים מחבריו, נקרא חורש, שניטע ליד אשתאול, בשנת 1951 - היא שנת לידתם, בשם "חורשת הסרנים"; כתבות לזכרו ולזכר חבריו פורסמו בעיתון "ידיעות אחרונות" באוגוסט 1974 ובאוגוסט 1975; קבוצת כדורסל לנערים נקראת על שמו "מכבי גבי".