חבריו בצבא, בו שרת במילואים כרס"פ לפלוגה של עולים חדשים מתארים אותו כך: "הדאגה לזולת לא היתה תכונה צבאית בלבד. בכל מקום שנמצא, צץ איצ'ה כעבור זמן מה כעסקן הדואג לכלל... בגדוד ידעו כל הקצינים שמאיצ'ה אפשר לבקש דבר, ששום אדם נורמלי לא היה מבקשו מאיש אחר: שיוותר על פגישה עם נערה, כדי להחליף חבר אחר בתורנות". סיכם המ"פ את יחס הטוראים לרס"פ המוזר: "איש לא פחד מפניו, אולם כולם התייחסו אליו ברצינות".