סמ"ר יצחק ברנר ז"ל

קורות חיים

בן חיים וטובה. נולד ביום י"ז בטבת תרצ"ג (15.1.1933) בירושלים. נתיתם מאביו בגיל שלוש ואז עברה המשפחה לגור בעקרון. שם סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי במזכרת-בתיה, וכבר אז הוכיח את רגישותו לנזקקים ולחלשים, וסייע להם ככל יכולתו. הצטרף לתנועת הצופים במושבה, והתבלט בכושר מנהיגות. היה מקובל ואהוב על בני גילו ועל מבוגרים. לאחר-מכן נרשם לבית-הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב ולמד בו בהצלחה רבה.

התגייס למשטרה הצבאית ובמסגרת זו עבר קורס בוחני תנועה בשפרעם. לאחר השחרור היה מכונאי לפי מקצועו ועבד במוסך של משרד-הבטחון. היה נוח לבריות והיה מוכן לתת יד לזולתו בכל עת ובכל שעה. בגלל זה נבחר כחבר ועד-העובדים ואף במושבה עצמה היה חבר מועצת-הפועלים. למרות גילו הצעיר, ידע לשאת בנטל ציבורי בכל הרצינות שתפקידים אלה דרשו ממנו. כשנבחר לאחר-מכן כחבר במועצה המקומית נשא את נפשו לקדם את המושבה.

בבית היה מדבר על עתיד הנוער והצעירים, וקיוה שיבוא יום והם יתעלו מעל לקטנות, ויהיו ראויים למדינה הצעירה. היה הרוח החיה בכל מסיבה שארגנו במושבה, והיה כתובת לכל נזקק בעזרה, בהלוואה ובמתן בסתר.

"יומיים לפני כיבוש עזה יצא הרס"פ, יחד עם המ"פ, הרץ, הפקיד ועוד שני אנשים ממטה הפלוגה, כדי לבקר בלילה יחידה במרחק לא רב. בדרך נתקלה המכונית במעביר-מים מפוצץ. היא עברה אותו. כעבור 20 דקות ניתך עליה מטר של יריות מן המארב. שני הצמיגים הקדמיים התפוצצו. איצ'ה נפצע בחזה וברגל, המשיך לירות בעוזי, קפץ לתוך התעלה.

בחושך המוחלט התחוללה הדרמה. הפקיד, שנפצע בשתי רגליו, זחל כמעט קילומטר על מרפקיו, על פני המארב. הנהג יצא להביא תגבורת. המ"פ החזיר אש, פגע בשני פידאיון.

איצ'ה, הרס"פ המחייך, נהרג מרימון יד".

ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956) נפל בקרב במערכת-סיני. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי וביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.

לזכרו הוקמה ספרית-פועלים על-ידי פועלי מזכרת-בתיה.