אלפסי שמעון ("אלפונסו") בן משה וציונה. נולד בתל-אביב בכ' בתמוז תרפ"ה (1925). בן למשפחה ותיקה, מושרשת בארץ זה דורות. את חוק לימודיו סיים בבית-הספר "ביל"ו" אשר בתל אביב ולמד את מקצוע המסגרות המכנית.
בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח ועבד בקיבוץ גבעת-ברנר, שם קיבל את הכשרתו הצבאית והחקלאית גם יחד. עלה לדרגת מ"מ. מומחה היה להדרכת "ג'יאו" ופעל במקומות שונים בארץ. בתקופת עליה ב' השתתף בפעולות שונות ופעל גם ב"ליל וינגייט". כמו-כן השתתף בפעולוה פיצוץ הגשרים.
היטיב להכיר את שבילי הארץ והיה סייר ומדריך. בתקופת המאסרים נאסר שמעון ובילה כששה חדשים ברפיח. עם שחרורו, שוב לא חזר לגבעת-ברנר, אך שמר על קשר אהבתו למקום ולאנשיו. גם בעיר הוסיף להדריך נוער לאחר יום עמל מפרך.
בפרוץ מלחמת-השחרור השתתף כמ"מ-חבלנים בביעור המרצחים ביזור, הגן על בית הקרן-הקיימת-לישראל בבית-דגון, היה בין מחסלי מפקדת סלמה, בין מלווי השיירות, ואירגן בחולדה את פריצת הדרך לירושלים במסגרת מבצע "נחשון".
אחרי כיבוש הקסטל נשלח ב-8.4.1948 עם שלוש המחלקות שיצאו מקרית-ענבים לחיזוק הכובשים מפני התקפה נוספת. בדרך התפתח קרב עז ביותר ונתקבלה פקודת נסיגה. מחלקה אחת התנדבה לחפות על נסיגת השתים האחרות. בראשה עמד שמעון ונפל חלל.
נקבר בבית-הקברות במעלה-החמישה ביום 11.4.1948 לפי פקודת המטכ"ל הועלה לאחר נפילתו לדרגת סגן.
ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר להר-הרצל בירושלים.