סגן שמעון "אלפונסו" אלפסי ז"ל

קורות חיים

בן משה וציונה, נולד בתל אביב בכ' בתמוז תרפ"ה (1925). בן למשפחה ותיקה, מושרשת בארץ זה דורות. למד בבית ספר הדתי תחכמוני ואח"כ בביל"ו. ולמד את מקצוע המסגרות המכנית.

טקס בר המצווה של שמעון היה בתקופת מאורעות תרצ"ח (1938) בשכונת שפירא. במהלך העלייה לתורה וקריאת ההפטרה הותקפו על ידי ערבים ביריות לתוך בית הכנסת, ואז שמעון נשבע לנקום.

בשנת 1943 התגייס לפלמ"ח ועבד בקיבוץ גבעת-ברנר, שם, קיבל את הכשרתו הצבאית והחקלאית גם יחד. בפלמ"ח נפתח בפני אלפסי עולם חדש ומרתק. הוא התאהב בחבר'ה ובחיי הקיבוץ והפך לדמות חברתית מרכזית. ומאז הקדיש את מיטב שנותיו להגנה ועבודה במולדת. בכל נימי נפשו היתה חדורה ההכרה הברורה לשם מה הינו עמל, לשם מה עמלים כל אלפי הבחורים ומיטב הנוער בעבודה מפרכת ביום ובאימונים והגנה בלילות, ובהכרה זו יצא לתפקידים האחראיים והקשים ביותר. מגבעת-ברנר יצא לקורס מכי"ם. עלה לדרגת מ"מ. מומחה היה להדרכת "ג'יאו" (קרב מגע) ופעל במקומות שונים בארץ.

בתקופת עלייה ב' השתתף בפעולות שונות ופעל גם ב"ליל וינגייט". כמו כן השתתף בפעולות פיצוץ הגשרים.

מטבעו היה עניו וצנוע ובפרט כשהדבר נגע ל"עניינים". ידעו כי השתתף אך מעולם לא ידע איש מהי עבודתו, כי שמר עליה בסוד. כזה היה שמעון : ידע להגשים כל מה שהוטל עליו בהעזה ובמסירות ובהצלחה ומצד שני ידע לשתוק ולשמור סוד.

היטיב להכיר את שבילי הארץ והיה סייר ומדריך. חסון, יפה תואר, גבה קומה ועדין נפש . כי כל יופי-נוף הארץ שכה אהב נשקפה מבעד לעיניו.

ב"שבת השחורה", 29.6.1946, נאסר שמעון ובילה כשישה חדשים ברפיח. עם שחרורו שוב לא חזר לגבעת-ברנר, אך שמר על קשר אהבתו למקום ולאנשיו. גם בעיר הוסיף להדריך נוער לאחר יום עמל מפרך. בביתו הקטן ברחוב באר-טוביה בתל-אביב , הקדיש שמעון את שעותיו הפנויות לסידור גינת-ירק למופת, גידלה וטיפחה מתוך אהבה ומסירות לאדמה, וכן רבה היתה מסירותו לבני משפחתו ולאימו.

בפרוץ מלחמת השחרור, השתתף כמ"מ חבלנים בביעור המרצחים ביאזור, הגן על בית הקרן הקיימת לישראל בבית-דגון, היה בין מחסלי מפקדת סלמה, בין מלווי השיירות ואירגן בחולדה את פריצת הדרך לירושלים במסגרת מבצע "נחשון".

הקרב על הקסטל בדרך העולה לירושלים התחולל חודש וחצי לפני הכרזת המדינה, והיה המכריע בפרקי מלחמת העצמאות. ההישג הצבאי המשמעותי ביותר נבע מעצם כיבוש הכפר ששלט על קטע הכביש הקריטי ביותר משער הגיא לירושלים הנצורה. הצלחת הקרב נבעה מגורם הפתעה משמעותי. אלפסי פיקד על הכח העיקרי במבצע.

כח חי"ש קטן נשאר בכפר בליל ה- 7.4.1948. בלילה נערכה התקפת נגד ערבית בפיקודו של עבד אל-קאדר אל-חוסייני, בהתקפה זו נהרג אל-חוסייני. בתגובה נערכה בצהרי ה-8.4 התקפת נגד ערבית נוספת על הקסטל. נשלחה תגבורת בת שלוש מחלקות בפיקודו של נחום אריאלי שיצאה מקרית ענבים. בדרך התפתח קרב עז, היו נפגעים רבים ונתקבלה פקודת נסיגה.

המחלקה בפקודו של שמעון אלפסי התנדבה לחפות על נסיגות השתיים האחרות. קריאתו "טוראים לסגת", המפקדים נשארים לחפות מהדהדת מאז במורשת הקרב של צה"ל.

במהלך החיפוי נפל כארש כדור מראש האויב פגע בראשו .

נקבר בבית הקברות במעלה החמישה ביום 11.4.1948. לפי פקודת מטכ" הועלה לאחר נפילתו לדרגת סגן.?ביום יב' בכסלו תשי"ד 19.11.1953 הועבר להר הרצל בירושלים 12 שמות לאחר כבוש הקסטל בידי הערבים הוא נכבש שנית ע"י לוחמי הפלמ"ח.