משלוח בדרך האוויר של נשק מצ'כיה ('בלק 1'), ובו 200 רובים, 40 מקלעים ו- 150 אלף כדורים הגיע למרבה המזל אור ל- 1.4.48. יומיים אחר-כך הגיעה לארץ גם ספינת הנשק נורה, שהביאה 4500 רובים, 200 מקלעים ו- 5 מיליון כדורים. ב- 6.4.48 הייתה מצבת הנשק של החטיבה: 835 רובים, 72 תת-מקלעים, 50 מקלעים, 20 מרגמות שונות וארבעה רובי נ”ט.
פקודת המבצע הוצאה ב- 3.4.48. כמפקד המבצע נקבע שמעון אבידן (מח”ט 'גבעתי') ובמטה המבצע נכללו: אליהו כהן (בן-חור) - אחראי על המינהלה; אפרים בן-ארצי - על האפסנאות; ומשה בר-תקוה (מונדק) - על המבצעים. ארגון האספקה והובלתה בשיירות, יבוצע בידי אגף האפסנאות של המטכ”ל, בפיקודו של הרי יפה.
במשך שבוע המבצע הייתה אמורה לעבור אספקה לשלושה חודשים. בעת התכנון התעוררה השאלה כיצד לנהוג כלפי הכפרים הערבים וכלפי תגובות אפשריות של הצבא הבריטי.
ייגאל ידין הורה למטה המבצע להשתדל להיאחז בקירבת הכפרים ולא לכובשם, אלא אם לא תהיה ברירה; להישמע לדרישות הבריטים לפינוי כפרים או משלטים, אך לנהל עימם מו”מ ולעמוד על כך שמקום שיפונה, יאובטח בידי הצבא.
הכוח כלל שלושה גדודים:
גדוד 'נחשון 1' שמנה 634 איש הוצב בקטע המערבי (אורכו כ- 11 ק”מ) ובסיסו היה בחולדה. פקד עליו חיים לסקוב ונכללו בו פלוגת פלמ”ח מוגברת מהגדוד הרביעי (185 לוחמים), שתי פלוגות מ'גבעתי', ופלוגה מ'קרייתי' ו'אלכסנדרוני'. הכבישים באחריותו: רחובות-חולדה; מסמיה-לטרון-שער-הגיא.
גדוד 'נחשון 2' הוצב בגיזרה שבין קריית-ענבים לשער-הגיא. בסיסיו היו בקריית-ענבים, במעלה-החמישה ובנווה-אילן, והוטלה עליו האחריות לכביש לירושלים, משער-הגיא עד לעיר (קטע בן כ- 23 ק”מ). היו בו כ- 500 איש, רובם מהגדוד הרביעי של הפלמ”ח, חסר פלוגה אחת, וכן אנשים מהגדודים החמישי והשישי. פקד עליו יוסף טבנקין ומפקדי פלוגות הפלמ”ח היו יוחנן זריז ואורי בן-ארי.
גדוד 'נחשון 3' נקבע כעתודה ופקד עליו אלדד אורבך-אבידר. בסיסיו היו בנען ובכפר-ביל"ו ונכללו בו שלוש פלוגות פלמ”ח; מפקדיהן - (יששכר) 'ישכה' שדמי ושמואל ('אולי') גבעון; פלוגה של קורס מ”כים בגדנ”ע ופלוגה מ'גבעתי'.
לכך נוספה פלוגת משוריינים, שמנתה 26 כלי-רכב וצוות של ארבעה לוחמים לכל משוריין ופלוגה מסייעת; סוללת מרגמות “3 ומחלקת מק”ב.
נעשו מספר פעולות מקדימות:
משלטי הקסטל וכפר הקסטל נכבשו בליל 3.4.48 בידי יחידת פלמ”ח שיצאה מקריית-ענבים. היה זה הכפר הערבי הראשון שנכבש לשם החזקת קבע. לאחר הכיבוש הועבר המקום לאחריות 'עציוני'. כמו כן פשט כוח 'גבעתי' על מיפקדת חסן סלמה ליד רמלה בליל 5.4.48 והרס אותה.