מכתב ליורם אלמוג ז"ל - "פגישה אחרונה"
א. ושוב נפגשים אנו ברחבת הפנימיה
הצבאית, לטקס יום הזיכרון.
אנו מתכנסים כאן מדי שנה בשנה
להעלות יחדיו זכרונך
אשר חי בלבנו כל שניה, כל דקה
בכל יום מימות השנה.
אך הפעם זו פגישה
אחרונה.
ב. נקשרנו לפנימיה הצבאית עם כניסתך
בקשר חזק.
עקבנו, שלב אחר שלב, אחר התפתחותך
כחניך וכתלמיד.
שמחנו על כל התקדמות שלך
באימונים ובלימודים
ובגמר כל שנה התכנסנו
כאן, למסדר סיום.
לא שערנו שתתכן
התכנסות אחרונה.
ג. עם בא השכול הנורא
הונצחת כאן בפנימיה
ב"מקדש מעט", הוא חדר הזיכרון,
לכל הנופלים, תלמידי הפנימיה, פרחיה.
ד. התכנסנו ברחבת הפנימיה, מדי שנה
בערב יום הזיכרון.
להתיחד עם זכרונך:
בדפדוף באלבום,
במבט בתמונתך,
בהשתתפות בטקס,
בתחושת שייכות למקום.
אך הפעם זו פגישה אחרונה,
כי נסגר "מקדש המעט", בגלילות,
נסגרה הפנימיה.
ה. מי יתן וימצא בנו
הכח להשלים
עם עובדת
"הפגישה האחרונה".
אמא, ח. אלמוג
ערב יום הזיכרון
תשמ"ד.
פ"ת - יהוד