אלבום תמונות
אוקטובר 1961
רבקה היקרה!
היום חג, אבל לא מרגישים את זה. אין אמונים, אבל במקום זה שומרים. הכל מסביב שקט. עכשיו 8.00 בבוקר ומסוכת השמירה לא נראה איש. נשמע רק רחש העצים וציוץ הציפורים. סליחה, התחלתי להיות פיוטי... הומני סוף כל סוף... אני לא זז. הציפורים עומדות לי ממש על הנעליים. איזו אידיליה. חבל רק שאת לא כאן. יש עכשיו זמן לחשוב. חושבים על הכל. עלייך (כמובן), על בית-הספר, הצבא, חברים ועוד ועוד ועוד. אי-אפשר לכתוב מחשבות. הן נראות טפשיות. (אולי הן באמת כאלה?).
אני רוצה להודות לך על ה"שנה-טובה". אני מעדיף לאחל לך "שנה טובה" ככה, במכתב. כי "שנה טובה" מודפסת זה שגרתי מדי. אני רוצה לאחל לך שנת אושר וסיפוק בכל הכנות ובכל הלב.
בידור אין לנו בכלל. אין סרטים, עיתונים, רדיו וכד'. גם שק"ם רק בקושי. שמעתי רק שדאג המרשילד מת, ושהיו הפגנות בנצרת. יותר אני לא יודע. כן, יש כאן קטע מעיתון ישן וכתוב בו שוונציה שוקעת עכשיו ביתר מהירות ושבעוד עשרות שנים מעטות היא תעלם. חבל. נקווה שנספיק לבקר בה בכל-אופן. אולי ביחד?...
זה הכל לעת עתה. אני הולך לנצל את הזמן לשינה. אולי אחלום עליך?
ברחימו...
אילן