אלבום תמונות
30 לספטמבר 1961
"...המחלקה שאני נמצא בה הכי מזופתת. שתי המחלקות האחרות באו לפנינו ומורכבות ממתנדבים. לכן היחס אליהם טוב יותר; ולנו מבלבלים יותר את המוח. יש כאן גם כמה חבר'ה טובים, אך הרוב עושה כל הזמן בעיות, מסדרי-חולים וכד'. כל אחד חושב איך לעזוב את המקום. אני חושב שזאת פחדנות בפני חיים קשים. גם לי נמאס נורא לפעמים. די קשה לעזוב את כל המותרות שבבית ובעיר ולבוא הנה. ביחוד לעירונים. לא לראות סרט, לקום מוקדם, להיות כל היום בפעילות וכד'. אבל אני לא מתאונן, מפני שאני יודע שזה לא יעזור, וגם לא "עושה בעיות", כי גם זה לא יעזור, ורק יעשה את המצב ליותר קשה. כמו שאומרים: הכל עובר כמו שעבר חודש, יעבור עוד חודש, חוץ מזה, כולם עוברים את זה, ולעיתים בצורה הרבה יותר קשה. כך שאין מקום לרחמים עצמיים."