קורות חיים
ספירה שושנה (ספי), בת הדסה ודוד יפה, נולדה בפתח תקווה בט"ו בניסן, ליל הסדר תשי"ז (16.04.1957). אחות לפנחס-משה, נעמה-מזל ויעקב-מרדכי. ספי נולדה במשקל קילו חצי, והחלה את חייה באינקובטור – אז, בשנות החמישים, מי שנולד פג ונותר בחיים נחשב לנס, ואכן, ספי הייתה לנס מיומה הראשון.
ספי גדלה בתל אביב, למדה בבית הספר "ויצמן" ביפו, המשיכה לתיכון "עירוני ז'" וסיימה את לימודי התיכון בהצלחה בבית הספר האקסטרני "מישלב". בתום לימודיה התגייסה לצה"ל, ושירתה בנח"ל.
בשנת 1976 ספי נישאה למשה יולזרי, חברה מבית הספר. לזוג נולדו שני ילדים, לינור בשנת 1977, ודוד (דודי) בשנת 1983. ספי הייתה אם מסורה מאוד לילדיה. לאחר זמן מה התגרשו בני הזוג, וספי ושני ילדיה עברו לגור בבת ים.
בשנת 1979 החלה ספי לעבוד בחברת הביטוח "אררט", במחלקת ביטוח חיים. ב– 1993 זכתה בפרס "עובדת מצטיינת". בשנת 2001, עם איחוד "אררט" ו"כלל", עברה ספי לעבוד במחלקת ביטוחי הבריאות בחברת "כלל". דינה, שקיבלה אותה לעבודה, סיפרה: "... תוך שלושה חודשים מהגעתך שחית בים הבעיות בהן טיפלת, והשקעת המון עם כל הלב בטיפול במבוטחייך. לא היית פקידה, היית נשמה. כל מקרה היה נוגע בך אישית... הייתי לפעמים עומדת נפעמת מולך, כאשר כל ניתוח שהצליח וכל הסדר שעלה יפה היו חגיגה לגבייך".
לספי הייתה אישיות מלבבת. חברותית ביותר לכול, וכל מי שפגש בה מיד אהב אותה. שמחת החיים והחיוך התמידי, טוב הלב, הצניעות, האכפתיות, המסירות והחמלה הגדולה שחשה לכל נדכא – תכונותיה אלו הקסימו את כל מי שבא במגע איתה.
בשנה האחרונה לחייה הייתה ספי המאושרת באדם – עבודתה נתנה לה סיפוק בל יתואר, והעיקר – בחודש מאי 2002 נולד נכדה הראשון, רוי-חי. סיפרה דינה, שספי עבדה במחלקתה: "גם אני סבתא... אך מעולם לא ראיתי סבתא כמוך. את כל מצבורי אהבתך, את כל חום לבבך שפכת על היצור המופלא שנפל לזרועותייך... את עלית ופרחת עם כל חיוך שלו. כל מי שעבר במחלקה ראה את תמונתו..."
ביום ראשון בערב, ג' בשבט תשס"ג (05.01.2003), סמוך לשעה 18:30, פוצצו שני מחבלים-מתאבדים מטעני חבלה שנשאו על גופם, בזה אחר זה, באזור התחנה המרכזית הישנה ומדרחוב נווה שאנן בתל אביב. 23 בני אדם נרצחו בפיגוע הכפול, בהם גם ספי. באותו ערב היא הקדימה לצאת מעבודתה ונחפזה לתחנת אוטובוס מספר 85, ברחוב הגדוד העברי בתחנה המרכזית הישנה, כדי להגיע הביתה ולראות את נכדה, שהתארח בביתה. היא נרצחה בתחנת האוטובוס.
ספי הייתה בת 45 במותה. הותירה הורים, בת ובן, נכד, אחים ואחות. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.
בחברת הביטוח "כלל" יצאה חוברת לזכר ספי. כן היא מונצחת באתר באינטרנט, שכתובתו www.angelfire.com/ny5/sapi.
מתוך דברי הספד שנשאו חבריה לעבודה: "אחותנו ספי. עומדים אנו המומים, חסרי אונים, כואבים ובוכים מולך, הטובה, העליזה והיקרה לנו מכל... ספי שלנו, כמה נתגעגע לחיוך, לשמחת החיים שהרעפת עלינו כל יום, לדמותך הנערית עם הג'ינס ההדוק, החולצה הקצרה והמבליטה והעגיל באף. סבתא, שכל מבט רדף אחריה בקנאה ובהערצה... אחותנו את, ולעד תישארי עימנו".