רב"ט ישעיהו שייקה אסא ז"ל

קורות חיים

בן דויד וחנה. נולד ב-27.12.1928 בראש-פינה. בגיל 11 עבר עם הוריו לתל-אביב ולמד בבית-הספר "יבנה". עוד בילדותו התרשם מאד ממותו של טרומפלדור ולא אחת השמיע משאלה ושאיפה ליפול כגיבור. הצטיין בחיבתו לטבע ולספורט. הצטרף ל"מכבי הצעיר" ואחר-כך ל"מכבי". עבר עם ההורים לרמת-גן, היה פעיל בגדנ"ע וסיים את הגימנסיה "השכלה" בתל-אביב. חובותיו לבית ולהורים מנעוהו מלצאת להכשרה מגויסת של "מכבי" כחפצו, לכן המשיך להתאמן בחי"ש רמת-גן והחל ללמוד בבית-הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב.

באמצע דצמבר שנת 1947 גויס לשירות מלא. הועבר לקורס מ"כ, סיימו בהצלחה רבה וחזר לפלוגתו. השתתף בכל פעולותיה בכיבוש תל-ליטוינסקי, כפר-סבא הערבית, טנטורה, קאקון, וילהלמה, דיר-טריף, קולה, עין-ע'זאל ולבסוף נלחם בסביבת פלוג'ה. חיבב את אנשיו ונתן להם הרבה חופש, כשהיתה אפשרות לכך, אך בשעת הצורך גם ידע להטותם למשמעת והקפדה.

בהפוגה א' עבר קורס לסמלי-ספורט, כדי שיוכל להועיל לאנשיו בבידור מבריא ומרענן בימי נופש, אך סירב להתקבל כמדריך-ספורט גדודי ולהשתמט משירות קרבי, כי, כפי שכתב לארוסתו - לדעתו "כל חייל שאינו יוצא לקרב אינו גבר אלא פרזיט". השלים עם כל התלאות והאכזריות ההכרחית שבמלחמה, בהסבירו שכל זה נחוץ למען הבטחת מולדת, שכן רק בה נוכל לשפר ולטהר את חיינו. הוא השתומם ובמקצת אף רגז על עצמו שאינו יודע פחד גם בפעולות המסוכנות ביותר. ואכן לא ידע פחד גם בלכתו - זמן מועט לפני מועד צאתו לחופשה לשם נישואין - השתתף בהסתערויות על ה"כיס" המצרי בעיראק אלמנשיה.

שני רימונים שהמצרים זרקו אליו החזיר להם בזריקה לעמדתם המבוצרת, אך הרימון השלישי פגע בו והרגהו ביום 28.12.1948. נקבר בפלוג'ה ואחר-כך הועבר למנוחת-עולמים לנחלת-יצחק.