סמל אברהם לוי ז"ל

קורות חיים

אברהם, בן זכיה ועזרא, נולד ביום י"ב באייר תש"ג (17.5.1943) בתל-אביב, וסיים לימודיו בבית-הספר היסודי "תורת משה" בתל-אביב. אברהם היה תלמיד צייתן בבית-הספר היסודי, אלא שלא יכל להמשיך בלימודים בבית-ספר תיכון, כי משפחתו נזקקה לעזרתו לצורך פרנסה. לכן יצא לעבוד ולמד חשמלאות כחניך בבית-מלאכה. עד שגויס לצבא עבד יותר משנתיים כחשמלאי מתקנים. אברהם היה בעל מזג טוב ונוח לבריות; תמיד היה עליז ושמח בחלקו, פניו מאירות ועיניו צוחקות.

אברהם גויס לצה"ל בתחילת מאי 1961 והוצב לחיל הרגלים. לאחר הטירונות ואחרי שהשתלם בקורס מ"כים חי"ר, הוצב כמ"כ בגדוד של חטיבת "גולני". כעבור זמן הוצב כמ"כ בפלוגת טירונים בחיל התותחנים.לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים בחיל התותחנים. במסגרת זו השתלם בקורס מש"קי מרגמות 120 מ"מ, הוסמך כמש"ק מכמ"ת והוצב בגדוד תותחנים. עם גדוד זה השתתף גם במלחמת ששת הימים. בשנתיים האחרונות לפני שנפל, שירת כמש"ק מכמ"ת בגדוד מרגמות כבדות. לאחר שסיים את שירותו הסדיר, נשא אברהם אישה והחל נושא בעול משפחה. הימים היו ימי מיתון ואברהם מצא עצמו מובטל. הוא החליט ללמוד ליטוש יהלומים, החל לראות ברכה בעמלו, ובמקצוע הזה עבד עד מותו. הוא אהב מאוד את הטבע והרבה לצאת לטיולים ולפיקניקים בחיק הטבע עם משפחתו, נהנה להקים אוהל, לבשל ארוחות בחוץ ולהשתולל עם ילדיו, כאילו היה אחד מהם. הוא אהב מאוד ילדים והיה מאושר ביותר כשנולדו ילדיו. תמיד היה בן נאמן, בעל מסור ואב למופת. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התייצב אברהם ביחידתו והשתתף עמה בקרבות בסיני כסגן מפקד צוות של מרגמה 120 מ"מ. עד לרגעיו האחרונים עודד את חבריו והרבה לספר בדיחות, אף שאש תופת ניתכה עליהם.

ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), תוך מילוי תפקידו באזור ציר "טליסמן" בסיני, נפגע מהתפוצצות קנה מרגמה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בת ובן, אם, אב, שלוש אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם שימש בידע רב ובתבונה בתפקידו כסגן מפקד צוות והרשים אותנו תמיד בחושו הטכני וברוב תושייתו. הוא היטיב לקיים יחסי רעות וידידות עם חיילי הגדוד ומפקדיו והיה מבורך בחוש הומור לבבי. אברהם נפל תוך עמידה אמיצה בתנאי ירי קשים ותוך כדי ביצוע מלא של המוטל עליו".