טוראי יהודה מקס פרופר ז"ל

קורות חיים

פרופר יהודה (מקס) בן רודולף ורגינה. נולד בספטמבר 1923 בטפליץ-שיינאו שבצ'כוסלובקיה וגדל בפראג בבית הוריו, ששימש מרכז לפעילות ציונית ולאכסניה לאורחים מהארץ. אביו היה מנהל בנק וחבר "פועלי-ציון" ואחר-כך ממיסדי "איגוד ציוני חפשי" בפראג. באוירה זו נתחנך יהודה מילדותו לארצישראליות. כתלמיד- גימנסיה צעיר התעניין מאד בפילוסופיה ובבעיות חברתיות במידה שהיא למעלה מגילו, ונגד רצון הוריו הרבה לשאוב דעת מספרים וכתבי-עת כבדי- משקל-ותוכן. כשפלשו הנאצים לצ'כוסלובקיה כבר היה יהודה למעלה מגיל מקבלי סרטיפיקטים ל"עליית-הנוער" ולכן שלחוהו הוריו בדרך ההעפלה עם דודו ודודתו (ההורים נלקחו לטרזנשטאדט ומשם להשמדה). מוראות הנסיעה ב"פרוסולה" וב"טיגר הייל" הפכו במכתביו לתיאור ספרותי רווי-אירוניה. למחרת התחלת מלחמת-העולם בפולין הגיע לחוף תל-אביב והוחזק עם יתר הבאים 10 ימים במחנה צריפין. מששוחרר הלך להכשרת "עליית-הנוער" בדגניה א' ומשם עבר עם חבורתו להשלמת ההכשרה בקבוצת חולדה. אחרי נישואיו עם בת "עליית-הנוער" מאוסטריה התגייס לצבא הבריטי ואחר-כך לבריגדה העברית. שירת 5 שנים במדבר המערבי, במצרים ובאיטליה ובגלל התמסרותו היתירה לעזרת שארית הפליטה נענש במאסר על-ידי בית- דין צבאי בריטי. אחרי שחרורו מהצבא חזר לחולדה לעבודה ולסבלו המשפחתי (אשתו נפגעה בהרעלת-דם מדקירות קוץ של מטעים מרוססים, נדדה מבית- מרפא למשנהו ומתה אחרי מחלה ממושכת, כחצי שנה אחרי מות בעלה). בחורף תש"ח השתתף בהגנת המקום והסביבה, וכשהותקפה שיירת המכוניות ליד חולדה ב-31.3.1948 לקח על דעת עצמו טרקטור מהמשק, הציל מכוניות עמוסות מזון ותותח מנפול לידי האויב ואף נפצע בידו. מעשה-גבורתו זה היה לשיחה בפי החיילים, אך הוא עצמו לא התהדר בכך ועבר על הענין בשתיקת-ענוה. ביום הכרזת המדינה התיצב לשירות מלא, אף כי גם עבודתו היתה למעשה שירות צבאי בחזית. יצא לחזית הנגב ושם נפל בניצנים ביום 7.6.1948 ובה נקבר.