רב"ט עדני "עדי" פיש ז"ל

קורות חיים

פיש עדני בן יעקב-זאב וצפורה, נולד ביום ז' בשבט תר"ץ (5.2.1930) בתל-אביב. סיים את בית-הספר "נס-ציונה". למד שנתים בגימנסיה "שלוה". בשנת 1947 גמר את בית-הספר המקצועי העירוני "שבח". נתקבל כחרט לבית-חרושת וכעבור חודש עבד כבעל-מקצוע עצמאי. היה מהיר-תפיסה וזריז מאד. במחלקות העליונות של בית-הספר הצטרף ל"השומר הצעיר" ושימש כמדריך בתנועה.

בדצמבר 1947 התגייס לגדוד החמישי של הפלמ"ח. סיים בהצטיינות קורס מ"כ ונשלח לקרבות ליד חולדה, לנגבה, לדליה ולשער- הגיא. באחד הקרבות הקשים בשער-הגיא, לא היה מפקד הפלוגה במקום. המערכה התלקחה, נפלו קורבנות ורבו הפצועים ועדני ביניהם, פצוע קל. היה הכרח לחזור לבסיס בעת שהדרך כבר היתה חסומה בפניהם. עדני נטל על עצמו את הפיקוד, פרץ את המחסומים, התקיף את האויב בגלותו גבורה ותבונה והחזיר את הפצועים ואת הבריאים, כ-40 איש, אל הבסיס.

ביולי 1948 עבר בהצלחה קורס לקציני-חבלה. לחם בהרי ירושלים, רמת-רחל, האוניברסיטה, בית-החולים "הדסה", כביש יריחו, שייך-ג'ראח ועוד. בכל עת מצוא כתב אל הוריו, ובמכתביו באה לידי גילוי נשמה רגישה ועדינה. היה חרד מאד לשלום הבית. "ספרו על ההפצצות אצלכם... מכתב טוב לפעמים ממעיל לחימום נפשו של פלמ"חניק... אמא! אם את לבי הייתי יכול לשלוח במעטפה זו אליך הייתי עושה זאת".

"אצלנו זה צחוק - סיכון כמעט אינו קיים" - חזר וטען. גם בשכבו פצוע כתב שהוא "מבסוט"... וביום נפילתו שלח פתק אפייני : "ושוב אני מודיע לכם בשמחה שמיותר לדאוג"... נפל בכ"א בתמוז תש"ח (28.7.1948) בבערו מוקשים על הר הקסטל. הוא נפגע ממוקש נעל. למחרת היום נקבר בנחלת-יצחק. מדברי מפקדו: "כאיש שלחם עם עדני ביחידה אחת בקרבות רבים, עלי להזכיר את אומץ-רוחו ועוז-לבו. תמיד גילה כשרון פיקוד למעלה מהמצוי". אביו שינה את שם משפחתו ל"עדי", כינויו של הבן בבית.