סרן נחמיה (חמי) ברנשטיין ז"ל

קורות חיים

ברנשטיין נחמיה ('חמי') בן יצחק ודבורה. נולד ביום ט"ו בטבת תשי"ד (21.12.1953) בפולין. עלה לישראל עם הוריו בשנת 1957, והוא בן שלוש. נחמיה למד בבית-הספר היסודי שבבית-אלעזרי וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'פינס' בגדרה. הוא המשיך את לימודיו בגימנסיה 'הרצליה', כחניך הפנימייה הצבאית.

חמי היה נער חביב, אהוב על מוריו ועל חבריו, למד בכובד-ראש והגיע להישגים מצוינים. עוד בהיותו ילד ניכרה השפעתו החיובית על חבריו בחברה, במשחק ובלימודים. מלחמת ששת-הימים השפיעה על חמי והטביעה את חותמה בנפשו הצעירה. וכאשר הגיע לפרשת-דרכים, לאחר סיום בית-הספר היסודי, החליט ללמוד בפנימייה הצבאית כדי לממש את השקפותיו על צבא, מלחמה ושלום. חמי שקד על לימודיו וקיבל ציונים גבוהים בכל ארבע שנות-הלימוד בפנימיה. הנה קטעים מדברי חבריו בימי לימודיו בפנימייה הצבאית: "עוד בימי הילדות, בבית-הספר היסודי, היה נחמיה המנהיג ומרכז ההתעניינות של הכיתה... בהפסקות היו החבר'ה יושבים ומאזינים לסיפוריו ולחויותיו, המתובלים הומור ובדיחה..." "היתה בנחמיה נשמה גדולה ושוחקת. ברגעים הקשים ביותר ידע להיות מאיר-עינים, מחייך ומעודד..."

נחמיה גויס לצה"ל בנובמבר 1972, הוצב לחיל-השריון ונתמנה מפקד-טנק ולאחר-מכן מפקד מחלקת-טנקים. במלחמת יום-הכיפורים היה חמי בקורס-קצינים ויחד עם יתר חבריו השריונאים עלה עם כוח-כוננות לרמת-הגולן והשתתף בקרבות הבלימה וההבקעה. לאחר המלחמה חזר חמי להשלים את לימודיו בקורס-הקצינים ומשסיימו חזר ליחידה, כשהוא עולה בדרגות ובתפקידים עד מינויו לסגן-מפקד-גדוד. חמי שירת בצבא-קבע משנת 1974. נחמיה נפל במילוי תפקידו ביום י"א באייר תשל"ז (29.4.1977). הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין שברחובות. השאיר אחריו הורים ואחות.

הנה קטעים מדברי חבריו מימי שירותו הצבאי: "נחמיה היה לי ידיד ורע אמיתי שבע שנים. אישיותו הנפלאה והחזקה נסכה ונוסכת בי עדיין עידוד וביטחון תמידי. הוא הצטיין ברוחב-לב ובסבלנות, והיה לי תמיד מקור לנחמה אמיתית..." "חמי היה נוהג לשבת עד השעות הקטנות: להכין, לתכנן, לתדרך ולראיין חיילים. והכול בצורה יסודית ומסודרת." "הוא התייחס לתפקידו במלוא הרצינות... כמפקד-פלוגה היה ראשון לטוב ולרע, וכשהיו 'ביזיונות' קיבל עליו את האחריות, אף-על-פי שלא תמיד היה הוא ה'אשם'." "המיוחד בו היה שמעולם לא השתמש בתרגילי מנהיגות, ובכל-זאת היתה אליו יראת-כבוד." והנה קטע מדברי מפקדו לזכרו: "גיליתי בו תכונות בלתי-רגילות של מסירות לתפקיד, עמידה על עקרונות ומעל לכול אמונה בעבודתו. בתפקידו בצה"ל. הוא היה מפקד ללא משוא-פנים, שאינו מוכן להתפשר על עקרונותיו." הוריו של נחמיה הוציאו חוברת לזכרו.