סרן הרב שי אהרן צוף (פופוביץ') ז"ל

קורות חיים

שי, בכור למשפחת פופוביץ נולד ב-י"ט טבת תשל"א לאביו יוסף ולאמו אסתר בעיר אילת.

בהיותו בן שנה עבר עם משפחתו לעיר בני ברק שם גדל והתחנך עד לחתונתו. בהמשך הצטרפו לשי אחיו צוריאל, מיכאל וברוריה. את לימודיו בבית הספר היסודי החל בת"ת מרכז בב"ב עד לכיתה ה', משם עבר ל"ישיבת ת"א". בכיתה ט' למד בישיבת "הישוב החדש" ובכיתה י' עבר לישיבה התיכונית "בר אילן", שם למד עד סוף כיתה י"ב.

היה חניך ומדריך בתנועת הנוער "עזרא" בסניף בני ברק.

בשיעור א' החל ללמוד בישיבת ההסדר "ניר" בקרית ארבע, לשם הלך עם מספר חבריו "רק לחודש חודשיים", לפי תיכנוניו המקוריים. אולם, בישיבה בקרית ארבע נתגלה שי כבחור מהמתמידים בשיעור וכך החל לפרוח בעולם התורה. הרמי"ם וראשי הישיבה היו לו למורי דרך שהיתוו את דרכו בהמשך.

בסוף שעור א' התגייס יחד עם חבריו לצבא. עקב בעיות אסטמה, הפרופיל שניתן לו היה נמוך והוא נאבק על זכותו להעלאת פרופיל. בעקשנותו, אכן הפרופיל הועלה ושי יצא לשרת בחיל המודיעין, שם ניתן לו תפקיד מרתק ומעניין.

במהלך שרותו הוצע לו ע"י מפקדיו לצאת לקורס קצינים. מצויד בהמלצות הצבא, פנה שי לישיבה כדי שיאשרו לו לצאת לקורס קצינים אולם בישיבה השפיעו עליו ושכנעו אותו כי הוא יתרום יותר בישיבה מאשר בצבא.

בתום שרותו חזר לישיבה, שם למד עד לחתונתו עם לאה שתחי'. עקב הלימודים של אשתו לאה באוניברסיטת בר אילן, קבעו בני הזוג את מגוריהם בעיר רחובות. משם נסע ללמוד אצל הרב דרוקמן בישיבת "אור עציון" והחל בלימודי "הרבנות".

בשנת תשנ"ד יצא לקורס רבנים צבאיים של צה"ל, במחשבה לתרום יותר כרב צבאי.

בישיבת "אור עציון" התארגן גרעין תורני, שהחליט להתיישב בעיר יבנה. שי ולאה צוף שהיו ממקימי הגרעין, העתיקו את מושבם לעיר יבנה. במהלך חמש שנותיו ביבנה, עסק שי ביחד עם חברי הגרעין, בהרבצת תורה ברחבי העיר. בבוקר למד בכולל שהוקם ביבנה ובערב עסק בצרכי ציבור. שי שימש כרב בבית הספר "עציון" בעיר וכרב בית כנסת לעדת מרוקאים.

בשנים תשנ"ט - תש"ס שימש כמחנך באולפנא באשדוד, שם זכה להצלחה מרובה, דבר שנתן לו את הרצון והצורך להמשיך ולעסוק בחינוך. במקביל לכל עיסוקיו היה שי חבר בעמותת "צהר", עמותה שהחלה את פעולתה בתחום של עריכת חופות לזוגות חילונים. שי היה מהרבנים המבוקשים של עמותת "צהר", והשיא זוגות רבים.

בעמותת "צהר" הכיר שי את הרב שי פירון, מנהל אולפנית "ישורון" בפ"ת, שהזמין אותו לשמש כרב חטיבת הבניים ולעוד תפקידים בתיכון. לאחר התלבטויות לא קלות, החליטו שי ולאה לעבור לפתח תקוה ושי החל לעבוד ב"ישורון".

במהלך שרותו במלואים, כיהן שי כרב גדוד. לפני כשנה קודם לרב חטיבת שריון במלואים (חטיבה 602), שלושה שבועות לפני מותו, הוזמן שי לטקס העלאתו לדרגת סרן.

ביום חמישי ה' דחול המועד סוכות, כ' בתשרי, תשס"א, יצא שי השכם בבוקר, לשרות מלואים חד יומי. בכביש חיפה ת"א הישן, ליד הישוב בנימינה, נסעה מולו משאית תובלה צבאית. נהגה איבד את השליטה וירד לשוליים. כשרצה לחזור לכביש עשה זאת בצורה חדה והגיע עד לנתיב הנגדי, שם פגע בשי שנסע ברכבו הפרטי. בתאונת דרכים זו נהרג שי במקום. בן כ"ט שנים היה במותו.

בהלויתו שהתקיימה בהושענא רבא, נכחו קהל עצום שחלק לו כבוד האחרון. שי נטמן בטקס צבאי מלא, בחלקה הצבאית בסגולה פתח תקוה.

הניח אחריו אשה, 4 ילדים, הורים, אחים, משפחה וחברים שכואבים את גודל האסון.



ת.נ.צ.ב.ה.



תאריך התאונה ויום הפטירה - 19.10.00