טוראי אברהם אבי גבאי ז"ל

קורות חיים

בן שושנה ונחום. נולד ביום י"ח בתמוז תשל"ב (30.6.1972), בתל אביב, בן שני למשפחה בת ארבעה ילדים. אבי גדל, למד והתחנך בתל אביב - התחיל בבית-הספר היסודי "הכרמל" על שם גבריאלי והמשיך בבית-הספר התיכון עירוני א', במגמה הריאלית. נער מוכשר ואינטליגנטי, שזכה בסיום חטיבת הביניים במלגה על המצוינות בלימודיו. נער חברותי, שאהב לעזור ולתמוך. היה פעיל במבצעי התרמה ב"אור לעיוור" בחג החנוכה, באיל"ן וב"הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן. על כל אלו זכה בתעודות הוקרה. לאבי היה ידע נרחב בתחום המחשבים, כולל גרפיקה ממוחשבת ולפני גיוסו לצה"ל עבד בחברת מחשבים. הוא הדריך וליווה תלמידים בנושא המחשב וזכה על כך להערכה רבה, הן מתלמידיו והן מבעלי החברה.

בחודש אוקטובר 1994, גויס אבי לשירות חובה בצה"ל והתחיל במסלול הטירונות. לדברי מפקדו, ביצע אבי את כל המטלות על הצד הטוב ביותר והוכיח חוכמה ובגרות. הוא הוצב לשרת במחנה מטכ"ל, שם ביצע את תפקידו ברצינות ובמסירות. אבי היה בעל רמה אישית גבוהה וניחן בנכונות וברצון עז למצות את הפוטנציאל הגלום בו, ציין מפקדו.

ביום כ"ו בשבט תשנ"ה (27.1.1995), נפל אברהם בעת שירותו. אבי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות - מיכל ונעמה, ואח - יאיר. בן עשרים ושתיים היה אבי בנופלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בכל תקופת שירותו של אבי זכרונו לברכה, ניכר היה במאמציו הרבים, ברצונו לתרום לצה"ל ולעזור בביצוע המשימות הרבות. אבי התחבב על מפקדיו, חבריו וידידיו. התנדב לעזור בביצוע המטלות ועשה זאת בחיוך ובנפש חפצה".

מספרת אימו:"אבי היה ילד למופת, כמו שכתבו עליו מפקדיו בשרות הצבאי, אהב מאוד לעזור גם בתוך הבית יום יום ולאביו החולה והיה תמיד לצידו בכל מצב

אבי היה נער מאוד חיובי ושקדן, אוהד גדול של מכבי ת"א עם כל העיטורים והסמלים, של הקבוצה בחדרו.

זכור לי מקרה בכיתה א', באו מאיזה שהוא עיתון לראיין ילדים בתחילת שנת הלימודים. ניגשו לאבי ושאלו אותו האם זה חשוב שהמורה תהיה יפה, ואבי ענה זה לא חשוב איך המורה נראית, העיקר שתדע ללמד טוב. כך הוא ענה. הקטע הזה פורסם בעיתון."