אליהו גת גולדשטיין ז"ל

קורות חיים

בן קופל ז"ל ודינה. נולד ביום י"ח בסיון תש"ו (17.6.1946) ברומניה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1948. אליהו למד בבית-הספר היסודי 'יונה הנביא', סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ז' שבתל-אביב ועמד בהצלחה בבחינות-הבגרות האקסטרניות.

כשהיה בן 8 למד לנגן בכינור ולאחר 8 חודשי-לימוד בלבד נתן קונצרט ראשון. כשנכנס ל'תיכון' הפסיק את לימודי הנגינה מחשש שהם יפגעו בזמן הלימודים בבית-הספר וימנעו השגת ציונים מעולים.

ב'תיכון', כשהיה בן 14 נשלח עם משלחת-תלמידים לקפריסין. בתחילה סירב לנסוע - שלא להעמיס על ההורים הוצאות יקרות; רק לאחר שידול רב השתכנע ונסע.

בתום לימודיו בבית-הספר התיכון התקבל ללימודים בבית-הספר הטכני של חיל-האויר וסיים בהצטיינות קורס טכנאי ציור-קשר מוטס. אליהו היה נער פיקח וחרוץ ובכל משך-לימודיו היו הישגיו גבוהים. הוא היה חובב-ספורט נלהב, התמחה במשחק הכדורסל, אף התקבל לקבוצת 'מכבי' יפו ושיחק במסגרת הקבוצה שנים- מספר.

בפברואר 1966, בתום הכשרתו בבית-הספר הטכני של חיל-האויר, גויס אליהו לצה"ל ושירת בחיל-האויר. לאחר הטירונות הוצב ביחידה של חיל-האויר כטכנאי תעופתי בענף קשר-מוטס ובמשך שירותו הצבאי נשלח פעמים-מספר לחוץ-לארץ להשתלמויות טכניות שונות. בתום שירותו הסדיר התנדב לצבא-הקבע והתקדם מהר בתפקיד ובדירוג. מפקדיו העריכוהו כ"חייל מסור, הממלא את תפקידו בקפידה תוך קידום תמידי ברמתו, בעל כושר-מנהיגות, אחראי, ממושמע והגון." בשנת 1972 נשא אליהו לאישה את רחל, וכעבור שנה נולדה בתו, יפית.

במלחמת יום-הכיפורים היה עובד יממות רצופות ללא מנוחה. וכשחבריו לעבודה היו מעירים לו שינוח, היה משיב: "איך יכול אני לנוח, כשבחורים אחרים בקו לא נחים ונהרגים, ושם זקוקים לכל עבודה שלנו". בשנת 1976 נולד בנו ירון. אליהו היה מסור מאוד למשפחתו. כשנולד בנו היה המאושר באדם. הוא היה צנוע בדרישותיו, מעולם לא ביקש דבר בשבילו-עצמו, תמיד למען המשפחה ולמען העבודה המושלמת.

בהיותו חייל למופת ובעל הישגים מצוינים בתחומים רבים אושרה בקשתו לצאת ללימודים, במסגרת הצבא, בפקולטה להנדסת-חשמל באוניברסיטת תל-אביב. הוא הצליח מאוד בלימוריו ועמד בהצלחה בכל הבחינות.

ביום כ"ג בתמוז תשל"ו (21.7.1976) נפל אליהו בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו אישה, בת, בן ואם. במכתב-חנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "במשך השנים שאליהו שירת ביחידה ידענו להכירו כאדם ישר-דרך והגון, עליז וחברותי, השמח להושיט עזרה לכול. על-אף הקושי הרב שנגרם לנו עקב שחרורו ללימודים, בגלל נחיצותו הרבה ביחידה, ידענו שהוא נועד לקידום ושאין לעצור בעדו, לטובתו ולטובת צה"ל".