קורות חיים
אלכס (אלכסנדר), בן יצחק ואסתר גורה, נולד ביום כט' בתמוז תרצ"ח (28/07/38) בתל-אביב. בהיותו כבן שנתיים עקר עם משפחתו לאחת משכונותיה החילוניות של בני-ברק. כבן להורים אנשי תנועת העבודה, נשלח אלכס ללמוד בבית ספר של זרם העובדים, ומכאן המשיך באופן טבעי לפעילות אינטנסיבית בתנועת "הנוער העובד". הוא המשיך ללימודי התיכון בבית-הספר "תיכון חדש" בתל-אביב, מה שאיפשר להמשיך ולשלב בהצלחה את לימודיו עם פעילות חברתית ערה במיוחד. אלכס היה רגיש מאוד לנושאים החברתיים, וכך מצא עצמו יו"ר מועצת התלמידים של "תיכון חדש", בקרבה למנהלת האגדית טוני הלה, ובמקביל פעל כמדריך בתנועת הנוער, ואף נטל חלק בוועדות שונות בתנועה.
אלכס התגייס לצה"ל באוקטובר 1956, שבועיים לפני תחילת "מבצע קדש", במסגרת גרעין "גל-עוז" שיועד להשלים את קיבוץ נחשולים לחוף הים. למרות נטיית ליבו לפנות אל המסלול הפיקודי של הנח"ל; קורס מכ"ים וקורס קצינים, הסכים אלכס לקבל את "דין הגרעין" ולהישאר במסלול הרגיל של הנח"ל באותם ימים: הכשרה בקיבוץ, טירונות, היאחזות בקציעות, אימון מתקדם בנח"ל המוצנח, ושל"ת בנחשולים.
ב-1957 נטל אלכס חלק בצעדת הנח"ל בהולנד, ובהמשך נשלח וסיים בהצלחה את קורס המ"כים.
בשובו מן הצבא לנחשולים - נרתם אלכס לאחד מענפי המשק המפרכים - ענף הדייג. הוא עבד כשנתיים על ספינות הדייג "נחשול" ו"גל-עוז", ועם חיסולו העצוב של ענף זה במשק - הוא נשלח ללימודי חינוך גופני ב"סמינר הקיבוצים" בתל-אביב. חלומו, יש לומר, היה ללמד שחייה ותנועה לפעוטות בני שנתיים. בתקופת לימודיו הצטרף אלכס ללהקת המחול של ההסתדרות, עימה הופיע בפסטיבלים בארץ ובחו"ל. באותה עת גם הדריך אלכס בתנועת "הנוער העובד" באזור תל-אביב.
עם סיום לימודיו - חזר אלכס לנחשולים ועסק בהוראה ובהדרכת נוער. ב-1964 עזב אלכס את הקיבוץ, לאחר שזה דרש ממנו להמשיך ולשהות בשליחויות שונות מחוץ לבית.
אלכס פנה ללימודים באוניברסיטת תל-אביב בחוגים לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה, ושוב מצא עצמו משלב בהצלחה פעילות לימודית וחברתית, הפעם כיו"ר הסתדרות הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב, ואף כסגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. זכורה במיוחד הנהגתו את הפגנות הסטודנטים הגדולות נגד העלאת שכר-הלימוד.
מעט לפני סיום לימודיו לתואר הראשון פרצה מלחמת ששת-הימים, שאלכס לחם בה במסגרת חטיבת מילואי הצנחנים - 80.
ביום 15 ביוני, 1967, מייד עם שוך הקרבות, הוא נשא לאישה את רותי לבית אורבוך, חברתו ללימודים בחוג לפסיכולוגיה.
משסיים אלכס את לימודיו - הוא לא פרש מ"עסקי הסטודנטים", נהפוך הוא, הוא פעל כאחד משני מנהלי "איסתא" להרחבתו ולהצלחתו של מפעל סטודנטים זה, למתן תשובות לצרכי הסטודנטים כולם, ואף לקירוב סטודנטים מארצות ולאומים שונים.
בשנים אלו נולדו לאלכס שתי בנותיו: ענבר ויערה. אלכס אהב מאוד את בנותיו הקטנות ותמיד דיבר על חלומו לטפל בהן כל כולו - לכשיתפנה לכך...
אלכס הספיק המון בחייו הקצרים; רקדן, מדריך, מהפכן חברתי, דייג, קיבוצניק, איש עסקים, לוחם ואיש משפחה אוהב. הוא היה איש כריזמטי שחקוק בזכרון כל מי שהכירו.
בשישה באוקטובר, 1973, שהה אלכס - במסגרת תפקידו כמנכ"ל "איסתא" - באנגליה. מייד עם היוודע דבר המלחמה שפרצה הוא עסק רק בדבר אחד - השיבה לישראל. עם נחיתתו הוא התייצב ביחידת המילואים שלו, חטיבה 55, ויצא עימה לחזית הדרום. אלכס נפל במהלך פעילות גדודו להרחבת גזרת הפריצה של צה"ל ממערב לתעלת סואץ. הכוח שהוא נמנה עליו נקלע למארב מצרי בין בתי הכפר סרפאום, ואלכס נפל בעת שהסתער בהתקפת הנגד מול הכוח המצרי שקיומו ועוצמתו לא היו ידועים.
אלכס גור-אריה נפל בסרפאום ביום כא' בתשרי תשל"ד, 17 באוקטובר 1973.