סרן מירון גרנות גרינשטיין ז"ל

קורות חיים

מירון, בן שרה ויהושע נולד ביום כ"ד בתשרי תש"י (17.10.1949) בתל-אביב. סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "יהודה המכבי" והמשיך ללמוד בביה"ס "אורט - יד-סינגלובסקי" - אותו סיים בשנת 1967 ערב גיוסו לצה"ל. הוא תכנן ללמוד בטכניון בחיפה. מירון היה נעים הליכות, חביב ואהוב, הן על חבריו והן על מוריו, מורתו מעידה עליו שהיה "ישר וטוב לב, חבר נאמן ומסור, מסודר ואחראי, תלמיד טוב ונוח לבריות ומעל לכל - הגון". מירון היה חובב ספורט מושבע. הרבה לשחות, אהב טניס וכדורגל, טיולים, משחק שח-מט ועבודות אומנות, בעיקר גילוף בעץ.

עם גיוסו לצה"ל התנדב מירון לחיל-האוויר, מתוך הכרה ברורה בתרומה החשובה לבטחונה של מדינת ישראל. מירון היה ער לסיכונים הכרוכים בתפקידו ונהג לדבר במוות בלא יראה ופחד, כמעשה של יום-יום. הוא היה גאה להתקבל ולהצטרף למשפחת חיל-האוויר. מסיבה זו גם הסכים להאריך את חוזה הקבע לתקופת שירות נוספת. בתקופת שירותו בצה"ל (עד ליום נפילתו במלחמת יום הכיפורים) שירת מירון כטייס וכמדריך בביה"ס לטיסה. במסגרת קורס הטיס השתלם מירון גם בצניחה. מפקדיו מעידים עליו שהיה קצין אחראי וטייס לדוגמה, מסור לתפקידו ודואג לחניכיו ואהוב על חבריו. לפי הגדרתם "מירון הוא נכס לצה"ל, לחברים ולמשפחה". תוך שירותו הצבאי נשא לאישה את נירה וכפי שהיה בן וחבר מסור, כך גם היה בעל נאמן ואוהב. השירות בחיל-האוויר תרם לפיתוח אישיותו של מירון, הן כטייס והן כבן תרבות. מירון שקד בהקפדה הן על שיפור מיומנותו המקצועית כאיש צוות אוויר והן על הרחבת השכלתו ואופקיו בשטחים שונים, כגון פוליטיקה, חברה וכלכלה. היה נעים שיחה וידע לבטא את דעותיו בנושאים שונים בצורה תרבותית ומשכנעת, וידע להאזין בסבלנות לדברי הזולת ולהקשיב לנימוקים אשר עמו. נעים הליכות היה, צנוע ועניו נוהג כבוד בכל אדם, באדיבות, בנימוס ובחיוך.

מלחמת יום הכיפורים החלה לגבי מירון כבר ב-1.10.1973 יום קודם לכן חזר מטיול בחו"ל ומיד צורף לצוות הכוננות ביחידתו. בתקופת המלחמה השתתף מירון במבצעים נועזים הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר אש האויב רודפת אחר מטוסו ולא יכולה לו. הסכנה התמידית וההכרה בחשיבות השגת הניצחון חישלו אותו ואת חבריו וחזקו אותם להמשיך ללא ליאות בפעולות מסוכנות מאוד. כל הזדמנות היה מנצל כדי לטלפן הביתה ולהרגיע את ההורים ואת המשפחה, להבטיחם שהכל יהיה בסדר ושאין מקום לדאגה. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), אחרי הפסקת האש השנייה, סמוך לשעה 14:00 המריא מירון למשימתו האחרונה מבסיס חיל האוויר אשר בפאיד והוא רק בשנת חייו ה-24. מטרת המבצע: חילוץ פצועים מהעיר סואץ. לאורך מסלול הטיסה אל היעד היו כוחות אויב, שפתחו באש תופת על ההליקופטר. עד ראיה (איש הצנחנים) ראה שצוות המסוק החל מיד לבצע תמרוני היחלצות שלא הועילו. ההליקופטר נפגע פגיעה ישירה והתפוצץ באוויר, במרחק של כמה דקות בלבד מכוחות צה"ל. פגיעה זו קטלה חייהם של שמונה חיילים וסרן מירון ביניהם. מירון הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בקרית שאול. השאיר אחריו אישה, הורים, שני אחים ואחות.