סגן אורי ישראלי ז"ל

קורות חיים

בן יעקב ושרה. נולד ביום א' באב תרצ"ב (3.8.1932) בתל-אביב. שם סיים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר "תיכון חדש". מנעוריו היה חבר "הפועל", שחקן בכדורסל. בשנת 1950 גויס לצה"ל ובצבא התבלט בכשרונותיו ונשלח לקורס מ"כ ומיד לאחר- מכן לקורס-קצינים. כושר-המנהיגות שלי התבלט בשעה ששימש כמפקד-מחלקה בנח"ל בדרגת סגן. למד משפטים שלוש שנים וכשהתברר לו שאין הדבר הזה לרצונו פנה ללימודי-החקלאות והתמחה בהגנת הצומח. כתום לימודיו הוסמך וקיבל את התואר M.S.c. את לימודיו מימן בעזרת עבודות שונות. אך העבודה כאגרונום בחברות-הדברה פרטיות לא משכה את לבו. לכן עבר למשרד החקלאות ובסוף 1963 נתמנה מדריך יחיד להגנת הצומח בלשכת ההדרכה בבאר-שבע. בהדברת המזיקים תרם להעלאת רמתם של היבולים בכל ענפי החקלאות שבאיזור המשתרע על כל הנגב הצפיני, על בקעת ים-המלח, ועל הערבה בואכה אילת. תפקיד זה דרש ידע רב, נסיון ללא גבול בעבודה, והוא השתלט עליו בבטחה וביסודיות. בעל מרץ רב היה ואת כל המרץ שלו השקיע בעבודה וחקלאים ומדריכים צפו לדבריו השקטים והשקולים מתוך הערכה ובטחון. אהב את עבודתו ואת המקום שבו עבד והכיר כל שעל אדמה במרחבי הנגב. תמיד מצא זמן גם להתפעל מחדש מכל דבר ולעבור בשטחים ברכב וברגל הוא שפע אהבת-הבריות והיה מלא חדווח-חיים ואמונה בעתיד.מרוחו הטובה ומחיוכו המעורר הקרין על כל הסובבים אותו. חבר טוב היה, מוכן להאזין

לידידיו ולהשתתף בלבטיהם, לעודד אותם במציאת פתרונות לבעיותיהם בדרכו המיוחדת שלו. ביום הראשון לקרבותיה של מלחמת ששת הימים, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967) נפל אורי בקרב שנערך בשיך מוחמד ליד חן-יוניס. כסגן מפקד-פלוגה נכנס לקרב עם האויב לאחר מסע רגלי של ששה-עשר קילומטר. בשעת טיהור איזור בתים עצרה אש-האויב את התקדמות הכוח, ואורי הוביל את אנשיו בקור-רוח והסתער על העמדה ללא כל סיוע, אך אגב-כך נפצע בצרור מקלע. לאחר היפצעו זרק רימון לעבר העמדה, שיתק אותה ואירגון אח פינוי הפצועים בעוד הוא עצמו שוכב פצוע. רק לאחר שפתר את הבעיה של פינוי-הפצועים והגשת "עזרה ראשונה" להם הניח לחובש לגשת אליו ולחבוש את פצעיו. אך כאשר הגיע לנקודת איסוף-הפצועים היה מצבו חמור ובדרך לבית-החולים מת מפצעיו. הניח אשה ושני ילדים בגיל רך. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. לאחר נפלו צוין לשבח על גילוי אומץ- לב, העזה ודבקות במטרה. אחרי נפלו הוצאו עבודותיו המדעיות על-ידי המחלקה לפירסומים חקלאיים של משרד החקלאות. בירחון "כאן באר- שבע" שהוציאה לאור העירייה, במדור "כבוד לנופלים -- תנחומים למשפחות" הועלה זכרו וכן פורסם מאמר עליו במדור "דיוקן" באותו ירחון. ב"יובל", בטאון תלמידי בית-הספר התיכון החדש, הונצח שמו בהבאת תצלומו ומאמר עליו. ב"חקלאות ישראל", המופיע על-ידי משרד החקלאות, פורסמה רשימה עליו. ב"נזכור", שבהוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים והסתדרות הסטודנטים שבה, בעריכתו של יהודה האזרחי, הוקדשו כמה עמודים לתולדותיו ולציון הקרב האחרון שלו. בכרך ד' של "גוילי אש", ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות- ישראל, הובא מעזבונו.