אל"ם אתיאל עמיחי ז"ל

קורות חיים

בן יחיאל והניה. נולד ביום ה' בכסלו תרפ"ה (2.12.1925) במושב תל עדשים.

הוריו היו מראשוני המתיישבים שם. מגיל רך חונך על הערכים הלאומיים והיה פעיל ב"מחנות העולים". אחרי שסיים את לימודיו התיכוניים, בשנת 1942, נסתפח לפלמ"ח ושירת בו עד להקמת צה"ל.

בשירות פלמ"ח הלך מחיל אל חיל והשתתף בפעולות שונות, כגון, רכישת נשק, העפלה, הדרכה, מאבק בשלטון הבריטי וכו'. גם במלחמת ק הקוממיות השתתף, תחילה כרב- סרן ולאחר מכן כסגן- אלוף, בתור מפקד- גדוד ומפקד- חטיבה במערכות ירושלים והנגב.

תאריך גיוסו הרשמי הוא פברואר 1948. הוא נמנה עם פורצי הדרך לירושלים. כתום המלחמה נתמנה מדריך בבית הספר הגבוה לטקטיקה ובשנת 1950 מילא את מקמו של ראש מחלקת ההדרכה במטה הכללי. אחרי היותו מפקד על חטיבה בחיל הרגלים בשנת 1951 הועבר לראש מחלקה במטכ"ל. בשנת 1955-1954 היה מפקד מחוז ירושלים.

שנה לפני מערכת סיני עמד בראש שירותי ההגנה האזרחית, השתתף בקרבות ואחר כן יצא ללימודים אקדמיים. הגיע לדרגת אלוף- משנה.

בשנת 1961 החל את פעולתו המבורכת באפריקה: תחילה היה נספח צה"ל ונציג משרד הבטחון באקרה, בירת גאנה, וכשנה שלאחריה הועבר לאיבג'אן, בירת חוף השנהב, והיה נספח צה"ל, נציג משרד הבטחון וגם יועץ השגרירות לענייני המחלקה לשיתוף בין- לאומי במשרד החוץ. עיסוקו היה בארגון פעולות שונות בקרב הנוער בענייני נח"ל וגדנ"ע וגם בסיוע טכני למדינות המתפתחות באפקירקה ( במערבה ובמרכזה). הוא הגיע להישגים רבים, קשר קשרי ידידות עם ראשי המדיונת, מפקדי צבאותיהן ומנהיגי הנוער שבהן. את עבודתו זו עשה מתוך מסירות ואהבה ולא חשך עמל מעצמו כשהיה משוטט ומטלטל את עצמו ברחבי המדינות כדי להורות ולהדריך, לתת עצה ולהגיש עזרה. מעולם לא נרתע מפני בעיות ותמיד שש לאתגרים חדשים.

ביוםכ"ב בשבט תשכ"ג (16.2.1963) יצא עם בני ביתו לנסיעה ארוכה ובשעת מילוי תפקידו נפל יחד עם אשתו הצעירה, איילת (לבית יעקב רבקה הלפרין- ניב) ובתו רוית, בת החמש. הניח שתי ילדות קטנות. ארונותיהם הובאו לארץ ולפני צאת מסע ההלוויה לדרכו עברו על פני הארונות נשיא חוף השנהב, ששהה אז בארץ,שרת החוץ והמנהל הכללי של משרדה, סגן שר הבטחון והמנהל הכללי של משרד הבטחון, שלישו של ראש המממשלה, הרמטכ"ל, אלופי- הפיקודים והמטה הכללי, קצינים בכירים וצמרת משרד הבטחון.

השלושה הובאו למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. בין המספידים היו סגן שר הבטחון, מר שמעון פרס, הרמטכ"ל והרב הראשי לצה"ל. בשנה בה הנפלו החליטה עיריית רמלה לקרוא על שם הנופלים רחוב מרחובתיה החדשים וכן נקראו שני גני לדים על שם אתיאל.

בשנת תשכ"ד הוציא חוג ידידים ספר לזכרו ולזכר בני ביתו בשם "בית עמיחי", בו מובאים, מלבד דברים עליו ולדמותו ודברי תנחומים על האסון, גם תיאור מקיף של פעילותו "במרחבי אפריקה, בשילוב מכתבים שלו. כן הוקן בספריית המטכ"ל מדור על שמו ועל שם בני ביתו שנפלו, אשר בו מרוכז חומר עיוני על אפריקה ואסיה והפעולות הנעשות שם. עם הופעת הספר ופתיחת המדור נערך טקס מיוחד לציון שני אירועים אלה. תודלותיו, מעזבונו ומדברי דויד בן גוריון, שמעון פרס ורב- אלוף צבי צור הובאו בספר "מתוכנו יצאו"- על תלמיד בית הספר היסודי "תל נורודו" בתל אביב,שהוציאו ההורים יחד עם הנהלת בית הספר. אחיו יאיר נפל במלחמת הקוממיות.