סמל יחיאל איידנברג ז"ל

קורות חיים

יחיאל, בן יוכבד ושלמה, נולד ביום ו' בסיוון תש"ט (3.5.1949) בתל אביב.

הוריו, מניצולי שואת אירופה, עלו לישראל בשנת 1948 והתיישבו ביפו. אחרי כן, כשהיה יחיאל בן 7 עברה המשפחה להתגורר בצפון תל אביב. הוא למד בבית הספר היסודי "אהבת ציון" ואחר כך המשיך ולמד בבית הספר התיכון עירוני ד' בתל אביב, במגמה לאלקטרוניקה. אחרי שתי שנות לימודים עבר לבית הספר התיכון "שלווה", שם סיים את לימודיו ועמד בהצלחה בבחינות הבגרות. יחיאל היה תלמיד מצטיין, בעיקר במקצועות הריאלים- מתמטיקה ופיסיקה. בתחומים אלה לא נתקל בקשיים, היה בין התלמידים הטובים בכיתתו והרבה לעזור לחבריו בפתרון הבעיות שהתקשו בהן. אולם, על פני המתמטיקה והפיסיקה, ביכר את האלקטרוניקה, תחום בו ראה את עתידו. כשהיה נער עסק בפירוק והרכבה של מכשירי חשמל. יחיאל היה ספורטאי מצטיין ונמנה עם נבחרת בית ספר "שלווה". הוא נודע באהבתו לארץ ולנופיה, הרבה לטייל ולסייר בה והיה מנציח את המראות שראה במצלמתו. הוא הרבה בפעילות חברתית, היה חבר בשבט "החורש" של תנועת הצופים והיה בין הסטודנטים הפעילים באוניברסיטת "בן גוריון". יחיאל היה נער עליז ובעל חוש הומור נפלא. בכיתתו הרבה לעולל תעלולים ומעשי קונדס להנאת החברים, אך תמיד הקפיד שלא לעבור את גבול המותר. כבן מסור להוריו, היה מודע לקשייה של המשפחה והיה מקדיש את חופשותיו לעבודה, כדי לסייע בפרנסת הבית ולהקל את מצבה של משפחתו.

יחיאל גוייס לצה"ל בגיוס 1968 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס חובשים קרביים ואחרי כן סיים בהצלחה קורס מפקדי כיתות. בתקופת שירותו בחיל הצנחנים השתתף בפעולות רבות, בעיקר במבצעים נגד מחבלים. באחת הפעולות האלה נפגע, אך תמיד הצניע את מעשיו ומיעט לספר פרטים על שירותו הצבאי. רק מצוקת החוויות הקשות שעבר הגיעו לידיעת בני משפחתו וחבריו, וגם אלה לא נודעו להם מפיו, אלא מפי חבריו ליחידה.

ביולי 1971 שוחרר יחיאל מהשירות הסדיר והוצב כחובש קרבי, ביחידת מילואים של חיל הצנחנים. לאחר השחרור, למד הנדסת חשמל באוניברסיטת "בן גוריון", בבאר שבע והספיק להשלים שתי שנות לימודים עד לנפילתו. בשנותיו הראשונות באוניברסיטה, בנה מערכות סטריאופוניות מורכבות, ונמנה עם נבחרת האוניברסיטה בכדורסל.

במלחמת יום הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה בסיני ונתמנה עם היחידות שהקימו את ראש הגשר בעת צליחת תעלת סואץ. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), יצא עם פלוגת הצנחנים שהוטל עליה לכבוש את תחנת הרכבת בסרפאום, שממערב לתעלת סואץ. יחיאל, שהיה החובש הפלוגתי, נמצא בזחל"ם של מפקד פלוגה, שנע בראש הכוח. הזחל"ם ספג פגיעה ישירה ויחיאל נהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו הקימו לזכרו קרן, המעניקה מלגות לתלמידים מצטיינים בלימודים.