דוב "דב'לה" מילשטיין ז"ל

קורות חיים

בן מנשה וחנה. נולד במארס 1930 בתל-אביב. בן יחיד להוריו. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר העממי "ביאליק" עבד במכונאות, המקצוע החביב עליו, אשר מילדותו גילה בו כשרונות מצוינים. כחבר "הנוער העובד" יצא להכשרה בגיל 15 למשקים אשדות-יעקב, אפיקים, ודליה.

הכשרתו היתה במסגרת הפלמ"ח ושם קיבל את אימונו הצבאי. את זמנו הפנוי היה מקדיש לקריאה ולימוד. עז היה רצונו להוסיף ולהעמיק דעת. היה אדיב ונוח לבריות, בן מסור להוריו, אך גורל האומה היה עיקר דאגתו. כאשר התגייס אמר לאמו, כי למען שחרור הארץ נכון היה לתת את חייו.

למרות גילו הצעיר לא ידע פחד. נוסף לאמון שקיבל בתור צלף (היה צלף ממדרגה ראשונה) אימן את עצמו למלחמת יחיד נגד רבים כך שידע לשלם לאויב כגמולו בבוא העת.

מלחמת-השחרור מצאה את דוב בגליל העליון בהגנת משק רמות-נפתלי. שם עבר את הקרבות הקשים להגנת הנקודה המבודדת ובתחילת המערכה נפל בהגינו עליה בגבורה. בשעת התקפה כבדה על המשק פעל כצלף מעמדה מבודדת. הצליח לעכב על-ידי צליפותיו המדויקות את התקדמות האויב ולהפיל בו חללים רבים. הודות לאומץ-לבו הספיקו מגיני המקום להיערך להגנה יעילה, להערך בעמדות-משנה, לעצור ואף להדוף את ההתקפה. ועל ידי זה להציל לא רק את המשק אלא את כל החזית. גבורתו תרמה להצלחה בהגנת היישוב.

דוב עצמו נהרג מכדורי האויב אשר התעלל קשות בגופו. נפל ב-22.2.1948 ונקבר באילת-השחר. ב-21.9.1949 הועבר למנוחת-עולמים בנחלת-יצחק.