סמל משה זלצינגר ז"ל

קורות חיים

משה זלצינגר נולד בשנת 1952 להוריו צפורה וישראל, אח למיכל. מסלול חייו הקצרים היה רגיל - בית ספר יסודי, תיכון, עתודה אקדמאית וסיום לימודיו כמהנדס חשמל.

עם סיום שירותו בצה"ל במלחמת יום הכיפורים קיבל ממפקדו מכתב הערכה בו נכתב בין השאר:

ניסיתי להשאירך ביחידה כמפקד, אולם בגלל לימודיך לא יכולתי לעשות זאת. מכתב קצר, המעיד על אישיותו של משה. אחר סיום לימודיו בטכניון במסגרת העתודה האקדמאית ולאחר קבלת תואר בהנדסת חשמל, התלבט משה לקראת גיוסו לצה"ל לשירות סדיר, באפשרות להיות נווט בחיל האוויר. הוא ניגש למבדקי טייס, אך נפסל בגלל ראייתו. משה בחר באפשרות השתלבות במסגרת צה"ל במקצועו כמהנדס.

הוא נהרג יומיים בלבד לאחר גיוסו ב-15 באוקטובר 1974.

ימים ספורים לפני נפילתו לבש את מדיו, כדי להתייצב לאימונים כהכנה לקורס קצינים. על אף חייו הקצרים - בן עשרים ושתים היה בנופלו, היו הישגיו בצה"ל גדולים.

כותב מפקדו יוסף לוי להוריו:

מי שהכיר את משה לא ישכחהו וזכרו תמיד ישאר בעיניו כפי שהיה בחייו.

משה היה חבר לכל החיילים ומעולם לא הגיע לידי ריב או קטטה, כי באופיו היה לוותר, לא להתווכח, להתנדב ולעשות בשביל כולם.

גם כאשר לא נקרא להתנדב היה מחפש ורוצה תמיד לעסוק בפעילות או לשפר וליעל את האמצעים שעמדו לרשותנו. וכאשר האמצעים התדלדלו והיחידה נכנסה ללחץ עבודה, היה משה תמיד בין אלה שעשו את העבודה הקשה והמסוכנת ובין אלה שלא חיפשו את המנוחה או ההשתמטות. כאשר היחידה נדרשה להמתין ולצמצם בפעילות היה משה זה שליכד סביבו את כל החברים ומצא דרך להפיג מהחיילים את השעמום והחרדה שבהמתנה. האימון שהוא עבר היה קצר ומצומצם, אך הידע שהוא רכש באימוניו נוצל בעת הצורך ממש כמפקד ותיק ולמוד נסיון.

יחסו לאנשים שאתם הוא עבד היה נוקשה ולא השאיר מקום לספקות, ובכך נצטייר משה בעינינו כמפקד טוב בעבודה, כחבר טוב במנוחה, כחייל מאומן בפעילות מבצעית וכעוזר טוב לכל בעלי המקצוע שלהם הוא עזר בשעתו.

אנחנו שהכרנו את משה יודעים ומבינים עד כמה שקשה לנו בלעדיו ועד כמה חסר לנו האדם שכה תמיד אהב וידע לעזור לכולם.

בחייו הוא לא ניסה לעולם להתבלט מעל לממוצע, אך לעשות הוא תמיד עשה מעל ומעבר לנדרש. במותו הוא מזדקר מול עינינו ודמותו מופיעה מעל לכל הזכרונות והאווירה שנרקמה בינינו.