רב"ט אבינועם מרגובסקי ארגוב ז"ל

קורות חיים

בן צבי וחנה, נכד לאברהם-יצחק מרגובסקי, ממייסדי המושבה מטולה ומראשוני השומרים והמגינים בארץ. נולד ביום כ"ז באדר תרפ"ח (19.3.1928) במטולה. הצטיין בלימודיו למן בית-הספר היסודי על-שם "אחד העם" בתל-אביב ועד לסיום לימודיו בגמנסיה "בלפור". בגיל ט"ו התמסר להדרכת נוער "ללמד בני יהודה קשת". אחרי סיימו את הגמנסיה עשה את שנת השירות בנוטרות. במקום שירותו היה פעיל בחיים התרבותיים של הנקודה והיה נקרא בפי כל חבריו בשם "מורה". כן הצליח כשופט ביישוב סכסוכים בעניינים שונים בקרב התושבים. אחרי שנת-השירות השתלם בכלכלה (בלמדו בבית-הספר הגבוה למשפטים ולכלכלה) ואף עסק בניהול חשבונות. בפרוץ מלחמת-הקוממיות היה מראשוני המתנדבים בטרם יגיע תורו. בתור מ"כ הדריך בהכשרה צבאית את הנוער בעמק בית-שאן וכפי שכתב היתה מטרתו "לחשל את הנוער שלנו ולעצב אות רוחו ודמותו של צבא ההגנה. בזמן התקפת הלגיון בעמק זרק את הרימון הראשון אל מול האויב. באחד הקרבות בעמק נפצע ואחרי שהחלים חזר לפלוגתו. השתתף בכל מערכות הנגב והגיע עד לאילת. גילה כושר בפיקוד וקור-רוח ודריכות במצבים קשים. לחברין פקודיו היה לאח ולמורה מחנך. היה מרומם את רוחם בבדיחות דעתו, דאג למחסורם, השיב על תלונותיהם בסיפוי גבורה והקרבה של ראשוני ההתישבות (ששמע מפי בני-משפחתו). בכל מקום חניה עשה מאמץ להדריך את אנשיו בסיורים כדי להעשיר את ידיעותיהם על קשר המקום עם עברה של האומה. בתקופת-השקט שלאחר הקרבות היו חיי הבטלה מטרידים אותו והוא דרש להעסיק את האנשים בשירותי עבודה פוריה ובהכשרת הכפרים הנטושים לשם דיור העולים. מתוך ענוה סירב לקבל דרגות ותארים אך לבסוף נענה להפצרות-מפקדיו והסכים להצטרף לקורס-קצינים. בשעת מלוי תפקידו נפצע קשה, וכעבור ארבעה-חמישה ימים, ביום י"ג באב תש"ט (8.8.1949), מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.