צבי בלכטובסקי ז"ל

קורות חיים

בן משה ופרידריקה. נולד ב-20.1.1929 בוינה, בירת אוסטריה, וב-1939 עלה עם הוריו לארץ. בלמדו בגימנסיה "בלפור" בתל-אביב הצטרף ל"הגנה" ואחרי בחינות-בגרות. התיצב לשנת-שירות בהכשרה מגויסת של פלמ"ח ועשה שם שנה נוספת.

התגבר על חולשתו הגופנית ועשה את כל המוטל עליו בעבודה במשקים שהיה בהם עם הכשרתו, במסעות ובאימונים. בשעות הפנאי היה מרבה לצלם מראות-נוף , התעניין מאד בלימוד תורת הנשק והלחימה ושאיפתו היתה להתמסר ללימודים אחרי תום תקופת שירותו.

בפרוץ מלחמת-השחרור החליט לדחות לימודיו לזמנים שקטים יותר. בחורף תש"ח יצא עם חבורתו מדגניה ב', מקום הכשרתם ועבודתם, ועלו להשתתף בהגנת הנקודות דן, דפנה וכו' בגליל העליון.

במכתביו מתח ביקורת לעגנית על ניפוח, שמנפחים עתוני תל-אביב את מעשיהם בגליל ועל התשבחות, שתעמולה בעתונות עונדת ל"גיבורים" העירוניים שהואילו להיענות לצו גיוס-חובה. העלה בכל הזדמנות, בדיבור ובכתב, את זכר חבריו שנפלו והביע את נכונותו ללכת בעקבותיהם עד הסוף , בלי התלהבות בלי התנגדות, רק מתוך צורך הכרחי להגן על המולדת.

בין היתר כתב :" איש אינו מרגיש את עצמו גיבור. זוהי עבודת יומנו, לחם חוקנו ... אני, למשל , שואף, שלאחותי דפי, יהיו ימים יותר טובים, ושלא תצטרך להקדיש את שנות חייה , או רק חלקן, למטרות מלחמתיות. אוטופיה ?! - אבל בלי תקוה כזאת הרי אין טעם לחיים. ואני אופטימיסט הנני!

פעמים אחדות נסע לפי תורו ללוות שיירות מדן לאילת-השחר . באחת מנסיעותיו הותקפה השיירה והוא נפצע ומת מפצעיו ביום 24.2.1948 היה קבור באילת-השחר.

ב-21.9.1949 הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנחלת-יצחק.