טוראי עמיחי אורלינסקי ז"ל

קורות חיים

בן יהודה ורעיה. נולד ביום א' דפסח תרפ"ה (8.4.1925) בתל-אביב. באותה תקופה ישבו הוריו בנהלל והכשירו את עצמם להתיישבות חקלאית כחברי ארגון כפר ויתקין, וכך ספג הנער לתוכו בגיל הרך את אווירת הכפר החקלאי ואנשי העבודה. מיטב המחשבות והחלומות של המשפחה התרכזו בהתחלת בנין ביתם ומשקם על מגרשם בכפר ויתקין, והנער ספג בינתיים לתוכו את רוח ההתישבות העובדת בבנין כפר עברי.

בשנת 1931 עברו ההורים לירושלים בגלל סיבות רפואיות ושם התחיל עמיחי ללמוד בבית הספר "תחכמוני" בשנת 1931. עם הוריו עבר אחרי-כן לת"א והיה בקבוצת התלמידים הראשונה בבית-החינוך לילדי העובדים בצפון העיר שנוסד בשנת 1935. בשל מחלה רצינית שריתקה אותו לערש דוי למשך שנה ושמונה חדשים לא גמר את בית-הספר העממי ומשהחלים נכנס בשנת 1937 לכיתה ד' בגימנסיה "הרצליה". יומיים לפני גמר כיתה ז' התגייס, בניגוד לרצון הוריו ומורו, עם שאר צופי "הרצליה" לפלמ"ח. הוא סיפר להוריו שד"ר בוגרשוב הרשה לו ולחבריו לצאת לפלמ"ח לפני גמר הלימודים. אך עם שובו בראשית הלימודים לכיתה ח' סירב ד"ר בן-יהודה לקבל את המתגייסים ונימק את הדבר באזני אימו של עמיחי בצורך ל"השליט סדר ומשמעת" בין התלמידים.

היה יוצא שנה-שנה להכשרה חקלאית בקיבוצים וישובי-עובדים. בהיותו בהכשרה ימית בקיבוץ קיסריה חלה בקדחת קשה ומשום כך שוחרר משירות פעיל בפלמ"ח. בימי הכשרתו בקיבוץ רמת-הכובש ב-1943 ערכו שם הבריטים את חיפושי-הנשק הידועים לשמצה ואז נפצע על ידם. עם שובו לתל-אביב סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "השכלה" ובשנת 1945 התקבל לטכניון בחיפה. ביום למד ובלילה עבד כשומר בחברת החשמל. ביוני 1946 נאסר על ידי הבולשת הבריטית כחשוד בהשתייכות לפלמ"ח והוא שירת באותה שעה בשירות הידיעות של ה"הגנה". לכן לא נעשתה שום פעולה מצד ההגנה לשחררו (כנראה, כדי לא לגלות את שייכותו למחלקה זו). הועבר מחיפה למחנה-העצורים שבלטרון וישב כאן עם ראשי המוסדות עד נובמבר של אותה השנה. מששוחרר דנוהו למעצר-בית ונמצא תחת פיקוחה של המשטרה הבריטית. חברת החשמל בחיפה, סירבה לקבלו בחזרה לעבודה כשומר, ודוד כהן סידר אותו בעבודה כשומר במחצבת "סולל בונה". מכאן ואילך עבד כשומר במחצבת "סולל-בונה", וצריפו שימש ל"הגנה" מקום להכנת בקבוקי-מולוטוב וכלי נשק שונים.

במחצית ינואר 1948 נסע אל אימו שגרה בחיפה - ונפרד ממנה. משם נסע לתל אביב ונפרד גם מאביו, ובהתאם לפקודה נסע לקרית ענבים. בינואר 1948 נשלח לחזית ירושלים ובעשרים וחמישה בו יצא ביחד עם חברי פלוגתו להבטחת הדרך ונפצע בחזהו.

היה בין עשרת הבחורים הראשונים שנפלו בהתנגשות עם הערבים על הר-הקסטל. הובא לקבורות בקבר-אחים בקרית-ענבים.