סמל חי קלומיטי ז"ל

קורות חיים

בן תמי ושמואל. נולד ביום כ"ד בסיוון תשל"ג (24.6.1973) בבת ים. למד שנתיים בבית-הספר היסודי 'גבעתי' בבת ים, ולאחר שמשפחתו העתיקה את מקום מגוריה לתל אביב, המשיך בלימודיו היסודיים בבית- הספר 'דוד ילין' בשכונת הדר יוסף. חי היה תלמיד טוב, אהוב על מוריו ועל חבריו, שעימם שמר על קשרי - ידידות במשך שנים ארוכות. האהבה לאדם והעזרה לזולת איפיינו את דמותו מילדות ועוד בבית-הספר היסודי עזר לאחות בית-הספר בכל שעת פנאי. קשרי הידידות עם האחות נמשכו עד יומו האחרון. הוא המשיך את לימודיו בכיתה הריאלית בבית-הספר 'ליידי דיוויס' וסיימם ב'תיכון חדש' בתל אביב. חי היה נער פעלתן, שהתנדב לכל משימה שדרשה עזרה לזולת. בהיותו בכיתה י' קיבל אות הצטיינות מראש עיריית תל אביב שלמה להט בפרוייקט חונכות שאורגן על-ידי העירייה, ושבו חנך ילד אוטיסט במשך שנה. במקביל, היה חי פעיל נלהב בתנועת הצופים. פעילותו בצופים נמשכה לאורך שנים עד לנפילתו. במסגרת התנועה ובשיתוף עיריית תל אביב, נסע בקיץ 1989 ליוגוסלביה כחבר במשלחת תרבות, לפגישה עם בני נוער יהודים, במטרה לקרבם לנוער היהודי בישראל.

בקיץ 1990 נשלח מטעם תנועת הצופים לארצות-הברית לשלושה חודשים להדרכת בני נוער אמריקניים במחנות קיץ. הוא הצטיין בפעילות זו ובשנת 1991, חודשים מספר לפני גיוסו, אמור היה לשוב לארצות-הברית לשנת שליחות, אך תוכנית זו לא יצאה אל הפועל מחוסר תקציב. במהלך פעילותו בתנועת הצופים היה למדריך ולמרכז שבט צעיר, אהוב ואהוד על החניכים והמדריכים. במקביל לפעילותו בצופים עבר קורס מכבי-אש ומד"א והתנדב למשמר האזרחי ובתקופת מלחמת המפרץ התנדב לעזור בחדר המלחמה בעיריית תל אביב.

בנובמבר 1991 גויס לצה"ל. חי אמור היה לשרת בחיל הים, אך ביום גיוסו חתם על ויתור והתנדב לנח"ל, על אף תחינות בני משפחתו שלא יצטרף לחיל קרבי. חי סיים את הטירונות כחייל מצטיין, על אף הקשיים הבריאותיים שסבל מהם בטירונות. הוא שירת בחמ"ל בלבנון ויועד לקורס קצינים. על אף ששירת במקום מוגן יחסית, לא יכול היה לעמוד מנגד ולראות את חבריו יוצאים לפעילות הקשה וכך, חרף התנגדות מפקדיו, שיבץ עצמו לפעילות על-מנת להחליף את חבריו העייפים. חי התבלט בעדינותו, בטוב-לבו, בנדיבותו ובחיוכו החם. הוא היה קשור לבני משפחתו והפגין כלפיהם יחס חם ואוהב. ביום א' בשבט תשנ"ג (23.1.1993) נפל בקרב בלבנון. במשימה שאליה התנדב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות, מירי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "חי היה חייל מצטיין בפלוגתו ואהוב על חבריו ומפקדיו. הוא היה מיועד לצאת לקורס מפקדים בקרוב, ותכננו שיהיה קצין בגדוד. כבר כחייל התבלט בכושר המנהיגות, כושר החשיבה וכושר הארגון שלו. חי הקרין שמחת יצירה סביבו וניחן ברוח התנדבות. גם לסיור, שבו מצא את מותו, קבע הוא בעצמו את שיבוצו וזאת למרות שהיה חולה". משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו.